הפלת מטוס הקרב רפאל, פאר התעשייה האווירית הצרפתית, של חיל האוויר ההודי חייבת להילמד לפרטי פרטיו ע”י ישראל

בהתפתחות יוצאת דופן המחזקת טענות שהועלו בעבר על ידי אסלאמאבאד, מקורות יודעי דבר אישרו את גילוי שרידי מטוס קרב הודי מדגם רפאל, שפקיסטן טענה כי הפילה. שברי המטוס, הנושאים את המספר הסידורי BS-001, זוהו באזור באטינדה בצפון הודו, מה שמעניק אמינות נוספת לטענות פקיסטניות שנתקלו בעבר בספקנות מצד הודו.

באופן מדהים, מטוס הקרב המדובר אינו מטוס רגיל בחיל האוויר ההודי. זהו מטוס הקרב הראשון מדגם Rafale EH שהודו קיבלה מחברת דאסו הצרפתית, כחלק מעסקת הנשק הידועה שעוררה בעבר מחלוקת פוליטית נרחבת.

המטוס נקרא “BS” לכבודו של מרשל האוויר הראשי ב.ס. דהנואה, מפקד חיל האוויר ההודי, במחווה סמלית המשקפת את מסירותה והישגיה הגדולים של דמות צבאית בולטת זו.

קרדיט: רשתות חברתיות

מטוס זה ערך את הופעת הבכורה שלו בתערוכת Aero India 2021, והפך לסמל של גאווה הודית בתעופה צבאית. עם זאת, האירועים הבאים קיבלו תפנית בלתי צפויה, כאשר המטוס הופל על ידי מטוס קרב סיני מדגם J-10C במהלך קרב אווירי, מה שהפך אותו לנושא לדיון ועניין רב בחוגים צבאיים ותקשורתיים ברחבי העולם.

שרידי המטוס שנמצאו בבאטינדה, צפון הודו, וזוהו באמצעות המספר הסידורי BS-001, מאששים את טענות פקיסטן כי המטוס הופל, ומעלה שאלות לגבי ההיבטים הטכניים והיכולות הטקטיות של המטוס בהיבט של קרבות אוויר. 

 

מטוס זה, שנחשב בעבר לתוספת חדשה ומשמעותית לחיל האוויר ההודי, הפך כעת לסמל טרגי ובלתי צפוי בקריירה הצבאית שלו. התקרית מעלה שאלות רבות בנוגע לביצועי המטוס בסביבת לחימה אמיתית, בנוסף לאתגרים העומדים בפניו בהתמודדות עם מטוסים מתקדמים כמו ה-J-10C.

הפלת המטוס מוסיפה מימד חדש לוויכוח הצבאי והתקשורתי בין שתי היריבות בעלות הנשק הגרעיני בדרום אסיה, על רקע אי הוודאות המתמשכת סביב נסיבות התקרית, העיתוי המדויק של הפלת המטוס, והאם היא נגרמה מאש אויב או מתקלה טכנית. הרשויות ההודיות נמנעו עד כה מלפרסם תגובה רשמית המבהירה את נסיבות התקרית, בעוד שמקורות צבאיים פקיסטניים מיהרו לראות באירוע “ראיה מוחשית להצלחת פעולות ההגנה האווירית” כנגד מה שהם מתארים כ”הפרות הודיות”.

כל העיניים נשואות לתגובות הרשמיות בניו דלהי, ולשאלה האם תקרית זו תשפיע על אמון הודו במטוסי הרפאל הצרפתיים, שעליהם הימרה הודו כעמוד השדרה של חיל האוויר שלה בשנים הקרובות. (קרדיט: ערביכ דפנס) 

 

הערה ברקע הכתבה:

הפלת המטוס חייבת להלמד היות ומטוס הרפאל הצרפתי משמש ככוח תקיפה אווירי מרכזי בחיל האוויר המצרי ובכל מקרה של עימות צבאי תטיל מצרים את 2 טייסות הרפאל שבסד”כ שלה, המונים כ-48 מטוסים , למערכה , ראשונים , בתקווה שיכריעו את המערכה.

כזכור מצרים בקשה לרכוש מצרפת , עם מטוסים אלו את טילי האוויר ארוכי הטווח שלה, מתוך הבנה שחובה לא לאפשר למטוסי קרב עויינים להתקרב למטרות אסטרטגיות במרכז מצרים, אך רק דרישה אולטימטיבית ישראל מצרפת מנעה זאת.

כרגע מצרים מקיימת מאמץ לרכוש טילי א”א ארוכי טווח מסין , אלו שהופיעו בקרבות בימים האחרונים בין חילות האוויר ההודים לפקיסטנים.

עדיין לא ברור מה גרם להפלת המטוס ההודי אך חשוב גם לזכור כי לאחרונה התפרסם בתקשורת העולמית כי נערך “תרגיל אינטלקטואלי” בו ערכו סימולצייה של קרב אוויר בין טייס אנושי למטוס המנוהג ע”י AI (אינטליגנציה מלאכותית) והתוצאות היו חד משמעיות – הה-AI ניצח.

לכן לא יהיה זה מוזר לשאול את עצמנו האם סין לא שדרגה את מטוס הקרב שלה, המופעל גם על ידי פקיסטן , ביכולות AI המסייעות לטייס האנושי להחליט איזה אמצעים הכי אופטימליים על הטייס להפעיל במהלך קרב אווירי נגד מטוס כה מתקדם כמו הרפאל.

 

אם אכן חיל האוויר הפקיסטני הפעיל יכולות סיניות מתקדמות, שלא ידועות עד כה במערב , הרי שמדובר כאן בהפתעה רבתית שנכון להערך אליה. מה גם שלאחרונה מצאה ישראל את עצמה מתבוננת במטוסי קרב סינים הנעזרים במטוס לוחמה אלקטרונית מתקדם , סיני גם הוא , מבצעים טיסות אימון קרביות בשמי המזרח התיכון.

ישראל לא היתה רוצה למצוא את עצמה בהפתעה נוסח מלחמת יום הכיפורים עת הופיעו טיל הנ”ט מדגם סאגר וזרעו הרס בשריון הישראלי.

מלחמה של אחרים היא מעבדה מעשית עבור ישראל. זה היה נכון במלחמת אוקראינה רוסיה , וזה נכון גם כרגע במלחמת הודו – פקיסטן, מה גם שישראל הינה אחת מגדולי ספקיות הנשק להודו.

כמו כן הייתי רוצה להפנות את תשומת לב הקוראים כי מאחורי קרבות האוויר בין חילות האוויר של הודו ופקיסטן נערכת גם מערכה קשה בתחום הכטב”מים בו מפעילים 2 הצדדים מאות כטב”מים תקיפה נגד הצד השני וגם בו מפעילים הצדדים את מיטב הטכנולוגיה העדכנית המצויה ברשותם.

 

קרדיט: ערביכ דפנס     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות