סוריה – המהלך הישראלי. דעה

שלטונו של ג’וליאני בסוריה הוביל למפה הבאה:
1. סוריה החדשה נתמכת ע”י טורקיה כמעצמה תומכת והאיחוד האירופאי.
2. סוריה החדשה איום על איראן ורוסיה.
3. סוריה החדשה ברמה הפנימית חשופה למרד מיעוטים כורדי-דרוזי ועוד.
4. ארה”ב וסין די לומדות את הסיטואציה.

וברמה הישראלית: נוכחות טורקית בסוריה היא איום. ישראל אמרה שוב ושוב כי לא תאפשר נוכחות עוינת בדרום סוריה והיא מבצעת אותו.

כרגע ישראל מאגפת את סוריה וג’וליאני בערך הבא:
1. ישראל עם ארה”ב, כאשר ארה”ב היא מנוף על האיחוד האירופאי שמולו היא בקרע.
2. ישראל משתפת פעולה עם רוסיה, מה שמהווה עוד מנוף מול טורקיה.
3. ישראל מקיימת שיחות עם הדרוזים מה שמהווה תחילת אחיזה והפרת ריבונות.

המצב הוא מאוד עדין. אך אם ישראל תצא למסע אחיזה בגולן היא תבוא עם גיבוי של מעצמת על (ארה”ב), שתיקה של 2 מעצמות על (סין ורוסיה). מנגד, טורקיה תהיה עם האיחוד האירופאי כמעצמת על תומכת בלבד – תוך כדי כך שלישראל יש תמיכה פנימית.

לשם דיוק:
– מעצמת על: כוח וטו באו”ם, נשק גרעיני וכלכלה מתועשת מהגדולות בעולם.
– שתיקה: שום פעילות מעשית נגד הפעולה. (נניח, גינוי מדיני לא נחשב)

אלו הסיבות למה ישראל לא מוחקת את חיזבאללה סופית, למה ארה”ב וישראל חושבות בכובד ראש על איראן, למה ישראל תמכה ברוסיה באו”ם. הגבול הצפוני הוא כעת זירת מלחמת מעצמות.

להערכתי, צפויים ימים מרחיקי לכת. יש מהלך גדול. סבלנות היא המפתח, כותבים את המזרח התיכון מחדש.

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז רם    קרדיט לתמונות:  רשתות חברתיות