האם איראן עוד שואפת לנקום בישראל על התקיפות בשטחה? אנליסט צבאי איראני מציע תשובה!

האם איראן עוד שומרת על הזכות להגיב צבאית על התקיפה הישראלית הקשה על שטחה והשמדת מטרות רבות באופן שפגע מאוד ביכולותיה של איראן לפתח טכנולוגיות או להתגונן נגד תקיפות עתידיות ?

פרשן איראני התבטא בנושא כדלהן:
בצער רב ניתן לומר כי במצב הנוכחי, מימוש ההבטחה “צאדק 3” (הבטחת הנקמה על חיסול קאסם סולימאני) הפך מזמן לבלתי אפשרי.

קשה להבין כיצד אנליסטים ואנשי צבא עדיין מדברים עליה בביטחון כה רב, למרות המצב. הבעיה שלנו אינה החלטות שגויות, אלא חוסר החלטיות הנובע ממצב של קיפאון מחשבתי והזדקנות בקרב מקבלי ההחלטות במערכת הצבאית והפוליטית.

אנשי צבא שבעבר זלזלו בלחימה טקטית בשדה הקרב, העדיפו לעבור ממתקן למתקן ונמנעו מעימותים ישירים, מנסים כעת להימנע ממלחמה בכל מחיר, במקום להתמקד בשאלה כיצד להילחם ביעילות.

 

הם מציגים זאת כהחלטה מושכלת, אך בפועל מדובר בחוסר פעולה. כמו אדם חסר עבודה שטוען כי “בחר” להיות מובטל, כאשר למעשה הוא פשוט לא פועל.

שנים מקבלי ההחלטות באיראן טענו כי טראמפ, נתניהו ובין סלמאן הם “משוגעים”, אך איש לא שאל מדוע אנו, עם כל היכולת שלנו, לא מצליחים לנצל את שגיאותיהם כדי להפיק יתרונות.

חאג’ קאסם סולימאני זכה לזלזול מצד אותם אנשי מערכת, שתיארו אותו כ”מפקד זוטר”, בעוד שבפועל הוא הצליח לשבש את תוכניות האויב וליצור ניצחונות אסטרטגיים משמעותיים.

כעת, כאשר אין מפקדים ברמתו, אנו רואים כיצד כל החזיתות נמסרות ליריב.

נתניהו, ככל הנראה, לא יפתח במלחמה ישירה נגד איראן. הוא יתמקד בתימן כדי להחליש גם שם את המערכות, ואנו ככל הנראה נגיב באמירות דומות לאלה שהשמענו על חזבאללה, חמאס ואל-חשד א-שעבי: “הם יחליטו כיצד להתמודד”.

 

דיברנו על “אחדות הזירות”, אך לאחר שהכנסנו את כל בעלי הברית שלנו לעימותים, גילינו שאנו עצמנו לא מסוגלים להתמודד מול אויבים המצוידים בנשק גרעיני.

כעת, לאחר אובדן משמעותי ובלתי הפיך, התחלנו להסיג את עצמנו מהעימותים.

מבקרי סולימאני ואנשי הפיקוד העליון, שתמיד ידעו לתת עצות בדיעבד, כעת רומזים כי הדרך היחידה להבטיח הישרדות היא השגת נשק גרעיני ושינוי הדוקטרינה הביטחונית.

אם כך, למה פיתחנו טילים? אם לא נשתמש בהם לשינוי מאזן הכוחות, לשם מה השקענו בהם?

ואם לא נעמוד לצד המדוכאים, מדוע בכלל קיימנו את המהפכה?

Global politics around Russia-Ukrain war

קרדיט: ברק בטש מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות: אוקספורד גלובל סוסייטי