מוכנות צה”ל למלחמה-אורות וצללים

רקע

המלחמה נכנסת לשנה השנייה ולכן חייבים לעשות סיכום ביניים לבדוק מה עובד טוב ומה פחות וvיכן חייבים לשפר/

(הבהרה, המאמר מתייחס למוכנות של צה”ל ומשרד הבטחון למלחמה כוללת וממושכת. המאמר לא מתייחס למב”מ היא המלחמה התמידית שמתרחשת בין המלחמות)

 

כללי

הממשלה והציבור מצפים מצה”ל להיות ערוך ומוכן היטב למלחמה אם וכאשר הנסיבות האזוריות והבין לאומיות יגרמו למצב הרע הזה.

כך מאז הקמת צה”ל בשנת 1948.

הציפיה הציבורית היא לנצחון מוחץ, נצחון שיושג בזמן קצר, נצחון שיגרום להרתעת האויב לזמן ממושך וישיב את השקט והבטחון האישי למדינה, לישובים ולתושבים.

עובדה, כעת ,ומאז ה 7 לאוקטובר, מדינת ישראל מצויה במלחמה רב זירתית עם מעצמה איזורית אחת, היא איראן, ועם ארגוני הטרור השיעים החצי מדינתיים שנתמכים ומחומשים ע”י אירן.

מלחמה נוספת היא עם חלקים מהעם הפלסטינאי שלמרות דתם הסונית השינאה לישראל גרמה להם לחבור לאיראן מנהיגת השיעים במלחמה זו.

 

השאלה הראשונה: האם צה”ל היה ערוך ומוכן בצורה המיטבית לסכנת המלחמה הנוכחית, מלחמה רב זירתית?.

התשובה: חלקית כן וחלקית לא.

הבהרה, החשיבות והמשמעות של רמת ההערכות היא בנושאים רבים כאשר החשובים שבהם:

1, אורך המלחמה שגדל ביחס ישר לרמת אי המוכנות.

2, מס’ האבדות והנפגעים לכוחותינו שגדלים ביחס ישר לרמת אי המוכנות.

3, העלות הכלכלית של המלחמה למשק ולציבור שגדלים ביחס ישר לרמת אי המוכנות.

4, מס’ האבדות והנפגעים של האויב שקטנים ביחס ישר לרמת אי המוכנות.

 

השאלה השניה: מי מזרועות הבטחון היו והינם ברמת מוכנות טובה או סבירה ומי ברמת מוכנות בינונית וגם פחות מכך?

אתייחס לשאלות בקצרה כי לא ניתן כאן להיכנס לפירוט נרחב, גם לא אכנס להסברים מפורטים בקשר לגורמים לכשלים והאם היה ניתן למנוע אותם.

1, זרוע המודיעין הצה”לי וגם המודיעין שאינו צה”לי

רמת המוכנות והמידע היתה טובה מאוד ביחס לאיום הצפוני ולהערכתי בינונית מינוס ביחס לאיום מרצועת כזה.

 

2, זרוע האוויר

בגדול רמת המוכנות של ח”א טובה מאוד. ח”א גדול, מאומן ומצויד היטב

עובדה, ח”א הצליח להכות בדייקנות שנחשבת לחסרת תקדים בעולם.

להכות בעומק השטח בו ממוקמים מפקדות האויב ומחסני האמל”ח שלו ובמקביל לסייע ביעילות חסרת תקדים לכוחות היבשה.

 

3, חיל הים

איכותית חיל הים ברמת מוכנות טובה מאוד. כמותית רמת המוכנות טעונה שיפור ניכר. 

החיל הזה קטן ולא בנוי ללחימה במקביל גם בזירה הדרומית, זירת ים סוף וזה בהחלט מחדל מאחר והסכנה מדרום היתה ידועה שנים רבות.

המצב הנוכחי בו נמל אילת מושבת ע”י שלוחי איראן הוא מצב לא נסבל.

 

4, זרוע היבשה

זרוע היבשה לא הוכנה נכון למלחמה רב זירתית.

א, ההיבט הכמותי: היקף הכוחות הלוחמים קטן מאוד ביחס להיקף המשימות. גודל הסד”כ הנוכחי הוא הגורם העיקרי להמשכות הלחימה ולעומס חסר התקדים שמוטל על כוחות צבא המילואים.

ב, ההיבט האיכותי הטכנולוגי: חלק ניכר מהאמל”ח של כוחות היבשה אינו מתאים למלחמות המאה ה 21.

התוצאה: אבדות ונפגעים רבים לצה”ל ואבדות קטנות יותר לאויב.

דוגמאות ספורות לאמל”ח יבשתי שהיה צריך להיות טוב יותר:

1, הפעלת אלפי כטב”מים טקטיים תוקפים שמופעלים ע”י הכוחות בשטח בדיוק כמו שהם מופעלים באוקראינה ע”י כוחות הצבא.

2, הגנה משופרת נגד נ”ט. עובדה, ההגנה הנוכחית לא מספיק יעילה וניתן לשפר את ההגנה ובגדול.

3, התקנת צריח ותותח אוטומטי על כל נגמ”ש כבד. כך מקובל בעולם, תוספת העוצמה ללחימה בשטח הבנוי משמעותית.

ג, איכות הלוחמים והפיקוד: בגדול המוכנות טובה. יש נושאים כגון אש דו”צ שחייבים לשפר אבל בגדול איכות הלחימה טובה.

 

5, לוגיסטיקה, המוכנות לא טובה

רמת המלאים והחלפים הנדרשת ללחימה היתה חייבת להיות גדולה פי כמה. התוצאה מגבלות מבצעיות ותלות גדולה מהנדרש בארה”ב.

 

6, הגנה נגד טילים, רקטות וכטב”מים

המוכנות טובה אבל יקרה מאוד.

חסר מערך הגנה מבוסס על תותחי לייזר, מערך שיתכן והיה מונע את פרוץ המלחמה.

 

7, הגנת הגבולות, מוכנות לא טובה

לא מגינים על גבולות מפני פלישת גייסות באמצעות גדר נגד גנבים, גדר ללא ביצורים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונה: דובר צה”ל