אסטרטגיה ישראלית לסוגיה הדרוזית

המאמר פורסם לראשונה בשנת 2015 אך רלוונטי גם כיום

[צילום: אריאל שליט/AP] 

המתח הגובר בין העדה הדרוזית למדינה על-רקע חששם המוצדק לפגיעה באחיהם שמעבר לגבול, הגיע לאחרונה לשיאו. מעצר שני החשודים המואשמים ברצח פצוע סורי בלינץ׳ בגולן לפני כחודשיים, מהווה נקודת מפנה משמעותית המחייבת חשיבה מחודשת בנוגע לאסטרטגיה הישראלית הרצויה לסוגיה הדרוזית הבוערת.

התוכנית הישראלית לריכוז פליטים דרוזים נרדפים בקרבת הגבול נדונה מראש לכשלון. ניתן לציין שלושה גורמים לכך. האחד, תחת להאט את מנוסת בני העדה הסורים מבתיהם אל עבר הגבול הישראלי, התוכנית דווקא תגרום להאצת התהליך לכשיחל. שנית, גורמים המבקשים להוביל את צה״ל למעורבות במלחמת האזרחים בסוריה ינסו לפגוע בערי המקלט הללו שצה״ל מתכנן להקים במטרה להניע מעורבות ישראלית ישירה בקרבות. שלישית, מנוסת הדרוזים לאתרי הכינוס תפר עקרון יסוד דרוזי בסיסי המקדש את הקשר ההדוק לאדמה. שבירת עקרון זה תפגום בתמיכת הדרוזים החיים בישראל באחיהם מעבר לגבול.

האסטרטגיה הישראלית צריכה לכלול ארבעה מרכיבים:

ראשית, “ברית הדמים” של המדינה והעדה הדרוזית מחייבת הקמה מיידית של מנגנון תיאום מדיני-ביטחוני להתמודדות עם הסוגיה. בהתבסס על העקרון הדרוזי המוצק המחייב כל דרוזי ״להגן על אחיו״ יכלול הגוף הזה קאדר רחב של קציני צבא דרוזים בכירים בדימוס. המנגנון יבקש להוציא אל הפועל מדיניות ישראלית שתהיה מתואמת עם ההנהגה הדרוזית ותתבסס על בני העדה שיהיו חלק מהמנגנון. פעולה זו תבטיח קבלת תמיכה מלאה של בני העדה לפעולות הנדרשות תוך שמירת השקט בקרב צעירי הכפרים בכרמל, בגליל ובגולן.

שנית, ירושלים תבצע הבחנה ברורה בין תושבי ג׳בל א-דרוז והדרוזים תושבי הכפרים בגולן הסורי שבקרבת הגבול עם ישראל ותתחייב אל מול ראשי העדה לסייע אך ורק לאחרונים. עם זאת ותוך התבססות על המאפיין הדרוזי הבולט לנאמנות לשלטון המקום, תטשטש ירושלים את מאמציה אלו כדי לא להכתימם כמשתפי-פעולה. לשם כך תבצע ירושלים הבחנה בינם לבין הדרוזים תושבי ישראל תוך שהיא נסוגה מכל הבטחה לשיכונם בערי אוהלים בשטחה. אל נמעיט בעקרון זה לאור העובדה שגם לאחר מספר עשורים בהם החלה ירושלים את ריבונותה על הגולן נמנעים תושבי הכפרים הדרוזים בגולן להצהיר נאמנות לישראל. ביום שאחרי אסד יצטרכו הדרוזים הסורים להוכיח את נאמנותם לשליט החדש. קשר ישיר עם ירושלים לא יאפשר להם להשתלב חזרה במולדת הסורית ויחייב את ישראל לקלוט אותם למעשה בשטחה.

שלישית, ישראל תתחייב בפני ראשי העדה הדרוזית בישראל לסייע ככל שניתן לאחיהם שבגולן הסורי, אך תוך שמירת מרחק הזהירות המתבקש. ירושלים תעביר באמצעות צדדים שלישיים בלבד נשק וסיוע אחר לכוחות דרוזיים שיקבלו על עצמם את המחויבות להגן על כפריהם. ישראל גם יכולה לממן הקמת מחנות אימונים ללוחמים הדרוזיים הסורים שימוקמו בשטחה של מדינה שלישית, דוגמת ירדן, ויופעלו על-ידי חברות פרטיות בבעלות קצינים ולוחמים דרוזיים בוגרי יחידות העילית הצה״ליות. הקשר הישיר הזה בין בני העדה משני צידי הגבול יבטיח גם הוא שיתוף פעולה של הנהגת העדה עם המדינה וצה״ל.

רביעית, בשלבים מאוחרים יותר ובמידה והכפרים הדרוזיים בצד הסורי, יעמדו בפני סכנה מוחשית, תפעל ירושלים להניע את ארה״ב וכוחות הקואליציה הבינלאומית הפועלים בשמי סוריה לספק חגורת הגנה אווירית לכפרים הדרוזיים המותקפים.

ישראל מחויבת באופן מוחלט לבני העדה הדרוזית המקיזים את דמם בהגנה על המדינה. “קשר הדמים” הזה לא ינותק. לאורו תפעל ירושלים בכל מאודה כדי לסייע לאחיהם המצויים כעת תחת סכנה ממשית. עם זאת אל לה לישראל לקחת אחריות ישירה ומקיפה על הדרוזים מעבר לגבול. בזאת גם מרבית בני העדה וראשיה אינם מעוניינים.

קרדיט:מחלקה ראשונה-ניוז1 וד”ר עופר ישראלי-מומחה למדיניות ביטחון בינלאומית, מרצה ל״קבלת החלטות במדיניות חוץ״ בבית-ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי