אדיוטים שימושיים וסיטואצית הביצה והתרנגולת

איראן אוהבת פרוקזיס, מה זה אוהבת, מאוהבת בהם.
לאורך השנים היא שימנה שלל זרועות ברחבי המזרח התיכון בכדי שאלו יואילו בטובם לשמש כקבלני ביצוע עבורה, במימון מלא ואף באמל”ח וציוד איראני, על מלא מלא.
עם השנים גילו הקבלנים, שלהיות פרוקזי’ס – יש תו מחיר ישראלי.
לא מעט חטפו, חלקים יותר וחלקים פחות.

בשבועות האחרונים נראה כי אחד מהזרועות המרכזיים שנהנה במשך השנים מנהרות הכסף ושיירות האמל”ח על כל גווניו , חסן נסראללה, התחיל להפעיל את האונה השניה במוחו המוגבל.

הוא התחיל להבין שהוא בסך הכל היה אדיוט שימושי עם השנים.
משול לילד הכפות של השכונה שהבריון דוחף לו קרמבו ליד אחת ולשניה אבן – ודורש ממנו לפוצץ את החלון של הדוד הזקן בבניין שתמיד מבקש שקט בין שתיים לארבע, עד שאותו דוד זקן תופס אותו יום אחד בחדר המדרגות, חובט בו עם מקלו ומזמן את השוטרת הקהילתית לפגישה עם הוריו.

נסראללה מתחיל ללמוד לומר לאיראן “לא”, זה אמנם קשה לו, כואב ויש לזה מחיר, אבל נראה שהפעם הבריון השכונתי מנסה לדחוף שוב את ילד הכפות, וילד הכפות מנסה לדחוף אותו בחזרה – לזירת הקרבות.
כל צד מבטיח לרעהו שהוא מיד יגיע ויצטרף ברגע שהראשון יתחיל, “תתחילו עם הכבדים לעומק, אנחנו נצטרף מייידדדד” – אומר כל צד לחברו.
בנתיים, כולם על הברזלים.

עושה רושם שבימים האחרונים ציר הרשע לא מצליח לסגור על תכנית תקיפה משולבת ומחכה שפשוט משהו יקרה, אבל לא משהו כזה שיגרום לישראל להגיב חלילה.

ישראל נמצאת במוכנות גבוהה במיוחד בחודש האחרון, לאחר שאושרו משלוחי נשק כאלה שרק עוכבו מאז אוקטובר וגם כאלה מיוחדים וייחודיים יותר.
בנוסף, מדינות הקואליצה ערוכות היטב בגיזרה הקרובה והרחוקה מעט בכדי להעניק ולשפר הן את יכולות ההגנה והן את יכולות התקיפה כלפי אלו שיחליטו לתקוף הפעם את ישראל במזרח הרחוק יותר.

ישראל מחכה שמישהו ידגדג אותה, כדי שהאפצ’יק יצא במלוא עוזו.

קרדיט: משה מ. מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם היוצרים AI