הערכה:לחץ אמריקאי חזק מדיי על אירן יכול להעלות את סולימני לשלטון

שינוי המשטר באירן היא תשוקה,ברמה כזאת או אחרת,של כל ממשל אמריקאי מאז המהפכה האירנית בשנת 1979.

כיום,פקידי ממשל טראמפ ובראשם היועץ לביטחון לאומי-ג’ון בולטון,שטענו בעבר לשינוי המשפטר לפני שהצטרפו לבית הלבן , מפעילים כיום לחץ מרבי על אירן כדי לערער את יציבותה .

מאז נסיגתה מעסקת הגרעין עם אירן פועלת ארה”ב להחזרת הסנקציות עליה ודורשת מרוכשי הנפט האירני להוריד את הייבוא לאפס בארבעת החודשים הקרובים.

בעוד המטבע האירני שוקע לשפל היסטורי חדש נראה כי הלחץ הכלכלי על המשטר נמצא בשיא כל הזמנים וישנם קולות הקוראים לארה”ב לנצל את המשבר הזה כדי להביא לשינוי במערכת הפוליטית באירן.

בנאום שנשא מזכיר המדינה האמריקאי-פומפאו ב-21 במאי הוא קרא לעם האירני להחליט על שינוי המנהיגות שלהם והביע תמיכה באוכלוסיה העייפה משחיתות,עוול וחוסר כישרון של המנהיגים.

יחד עם זאת המשטר האירני הוא לא שביר כפי שנתפס כיום בעולם וגם אם הממשל האמריקאי מפעיל לחצים להביא לשינוי במשטר  הוא צריך להיות זהיר מה הוא רוצה.אמנם הזמנים סוערים אך המשטר האירני אינו על סף התמוטטות.

2 גורמים מרכזיים מעידים על עמידותה של המנהיגות האירנית הנוכחית.

הראשונה, במשך  עשורים הוכיח המשטר האירני כוח עמידה לנוכח סנקציות מתמשכות. על אף עוצמת הסנקציות שהאמריקאים מפעילים על ייצוא הנפט של אירן , על הסחר הבינלאומי ועל העסקאות הפיננסיות שלהם סביר להניח כי צעדים אלו לא יהיו יעילים כמו אלו שהיו קיימים לפני הסכם הגרעין משום שהקהילה הבינלאומית אינה מאוחדת עוד נגד אירן.

אירופה מבטיחה למצוא דרכים לערער על הנסקציות האמריקאיות ולהמשיך לקנות נפט מאירן ולהגן על הסחר שלה איתה.סין שוקלת להגדיל את רכישות הנפט מאירן ואפילו אם יהיו חברות שייסוגו מאירן הסנקציות לא יהיו יעילות כי חברות אחרות יחפשו באופן פעיל להחליף אותן.

יש להזכיר כי אירן לא ויתרה על המאמצים להעשרת אורניום ואפילו בשיא הסנקציות בשנת 2012 שתעשיית הנפט ותעשיית הרכב באירן ודחיקתה מהמערכת הפיננסית העולמית לא הביאו את אירן לסגת מתכנית הגרעין שלה.

המשטר האירני שרד סנקציות ובידוד כלכלי בעבר על ידי מציאת דרכים לעקיפתן וצפוי כי סבב זה של סנקציות לא יהיה יותר גרוע ממה שאירן כבר סבלה בעבר.

שנית, המחאות שפרצו בחדשים האחרונים הן יותר על רקע בעיות כלכליות ומחסור במים ומשקפות את חוסר שביעות הרצון בקרב הציבור בכל הנוגע למשק,לשחיתות ולניהול לא תקין של משאבים , יותר מאשר זה ביטוי של יכולת האופוזיציה האירנית להפיל את המשטר.

מהפכת 1979 התרחשה לאחר עשרות שנים של התנגדות מאורגנת לשאח. יתר על כן האייטולה חומייני הפיץ את מסריו באמצעי התקשורת יותר מ-15 שנה עד שהמהפכה התבצעה בפועל.

גם אם ההפגנות הנוכחיות יגרמו לקריסת המשטר ,ככל שהדבר אינו סביר,נכוחות שהממשל האמריקאי רוצים לראות בשלטון החדש,כגון המוג’הידין-חלק ,סביר פחות שהם יצליחו לתפוס את ההנהגה במדינה כי חבריה נתפשים ברחוב האירני כבוגדים ששתפו פעולה עם סדאם חוסין במלחמת אירן-עירק וביצוע פעולות טרור באירן במהלך שנות ה-80 . החלק החילוני באוכלוסיית אירן והדור הצעיר בפרט ,המבקר את הלטון רואה במפלגה הקומוניסטית גורמים קיצונים אפילו יותר ממשטר האייתולות לכן כוחות האופוזיציה שהוזכרו על ידי הממשל האמריקאי כמחליפי השלטון החדשים, סביר  שהם לא יהיו אלו שיתפסו את הגה השלטון.

דרך אפשרית אחת היא הדרדרות למלחמת אחים גלויה שיכולה להיות לא רק קטסטרופלית לאירן עצמה אל ליציבות האזורית בכלל. מה שקורה כרגע בעירק,אפגניסטן וסוריה הן רק דוגמאות לתרחישים הגרועים ביותר עבור המערב.

עבור העם האירני החשש מאי יציבות ומלחמת אחים בתוכם,כפי שהם רואים אצל שכניהם,הוא גורם מכריע ומרתיע מפני מעשים קיצוניים נגד משטר האייטולות.

האיראנים חוו מהפכה בעבר, ואחריהם שמונה שנות מלחמה, והניסיון עדיין טרי מדי במוחם של אנשים רבים. הקשיים הכלכליים בהם הם מתמודדים קשה, אבל אם האלטרנטיבה היא התוהו ובוהו המוחלט של סוריה או עיראק, אז  האיראנים יבחרו את הביטחון והסדר.

התוצאה השנייה, הסבירה יותר, במקרה של התמוטטות המשטר, תהיה תפיסת השלטון על ידי כוח צבאי . והמועמד הסביר ביותר להנהיג הפיכה שכזאת יהיה האיש שהממשל הנצי של וושינגטון חושש ממנו יותר מכול: הגנרל קאסם סלימאני, מפקד כוח קודס, שהיא חטיבת המהפכה האסלאמית (IRGC) האחראית על פעולות מחוץ לאירן. הוא היה המוח מאחורי הפעולות הצבאיות של איראן בעיראק, בלבנון ובסוריה; הוא הוביל את כל הפעולות בגיוס הכוחות השיעים מלבנון ועיראק לתמיכה בכוחותיו של נשיא סוריה-בשאר אל-אסד, והוא נחשב לאיום על בעלות הברית האמריקאיות כמו סעודיה וישראל.

סולימאני הוא היורש הטוב ביותר, משום שהוא נחשב יותר ויותר לגיבור באיראן על תפקידו במלחמה נגד המדינה האסלאמית הן בסוריה והן בעיראק

ואכן, הוא נחשב לאחד הסלבריטאים הגדולים ביותר של איראן. אייתוללה עלי ח’אמנהאי, המנהיג העליון של איראן, כינה אותו “קדוש מעונה של המהפכה”. על פי הסקרים האחרונים, קרוב ל -65% מהאיראנים רואים את סולימאני באור חיובי.

יתר על כן, יש לו את הסמכות המחוקקת להתערב כדי להחזיר את הסדר. המנדט של משמרות המהפכה הוא להגן על המשטר המהפכני מפני איומים פנימיים וחיצוניים. אם ההתקוממות תגבר, לסולימאני יש גם סמכות משפטית ומעשית להתמודד עם אי-שקט אזרחי. גם אם סולימאני לא ייקח כוח רשמית, הוא יהפוך למנהיג דה פקטו ולמקבל ההחלטות.

לגנרל סולימני יש היום אופוזיציה חזקה ביותר בצמרת המשטר,הן בפיקוד הצבאי העליון במשמרות המהפכה האירנים והן בממסד הפוליטי-אזרחי וכל צד פועל במיטב יכולותיו להפחית את כוחו והשפעתו הישירה על המנהיג חמינאי.

גם שר החוץ האמריקאי אמר לאחרונה כי יש לגבות מסולימני מחיר על כל הכאוס שהוא מטיל על האזור.וכולם מבינים למה הכוונה.

בהתחשב בנסיבות אלה, מדיניות אמריקאית המבקשת להפעיל לחץ מרבי על איראן, גם אם תצליח, עלולה להביא לסיוט הגרוע ביותר של ארה”ב (וגם של ישראל). ממשל טראמפ ואלה שדוחפים לשינוי המשטר צריכים לעצור לפני שהם מעודדים חוסר יציבות ותוהו ובוהו ולחשוב היטב במה שיכול לבוא יום לאחר מכן. המשטר הבא של איראן עלול להוות כאב ראש גדול עוד יותר לוושינגטון.