האם החלופה לסחר עם טורקיה היא מצרים ? דעה!

רכבת לילה לקהיר? במזרח התיכון מתפתח פוטנציאל חדש, בין ישראל למצרים. הוא עוד רחוק ממימוש, אבל הנה העובדות ואתם תשפטו: אנחנו מתחילים בישיבה שהתקיימה בכנסת בשבוע שעבר בנושא הסחר עם טורקיה, בה נשאל שר החוץ כ”ץ מה החלופות האסטרטגיות שלו להשעיית המסחר עם טורקיה, וענה (אני מצטט): “יש 5 חלופות אסטרטגיות: מצרים, סין, יוון, רוסיה והודו”.

הפרשנות שלי לדברי כ”ץ: החלופה האסטרטגית היא מצרים, וזה ביג דיל.

נתחיל מניתוח החלופות שמציג כ”ץ: סין איננה “חלופה”. יש לישראל יחסי מסחר ערים עם סין גם היום, קונים משם הכל. הבעיה עם סין שהיא רחוקה, ונתיבי הסחר הימי מהמזרח מאויימים ע”י החות’ים. הסחר בין ישראל לטורקיה פרח בעיקר בגלל הקרבה הגיאוגרפית ונתיבי השילוח הקצרים, ולעיתים קרובות היה משלים לסחר עם סין (כלומר הביאו מטורקיה מוצרים שמתקלקלים ולא משתלם לשלח מרחוק וכו’). סין זאת לא חלופה, סין זה מה שיש עכשיו.

רוסיה איננה חלופה. זה רעיון הזוי לחלוטין מכל בחינה דיפלומטית, זה ירגיז את האמריקאים ואת דעת הקהל הרחבה וזה לא יקרה.

הודו היא אותו סיפור כמו סין: גם היום מביאים משם מה שרוצים להביא, והבעיה היא המרחק והחות’ים.

יוון היא כביכול החלופה הקלאסית כי היא מעבר לפינה, בדיוק כמו טורקיה. אבל היא חברה באיחוד האירופאי, עם כל העלויות הכרוכות בייצור בעולם המערבי, והיא לא מדינת ייצור שיכולה להחליף את טורקיה מבחינת עלויות עובדים ויכולת לקיים תעשייה מפותחת.

נשארה לנו מצרים. בואו נדבר על מצרים: מצד אחד, יש שפל מורגש ביחסי המדינות. המדיה החברתית המצרית מסיתה נגד ישראל, הצבא המצרי מאשר תוכניות היערכות שלוקחות בחשבון את ישראל כאיום. אבל יש צד שני:

התיאום הביטחוני עם מצרים הוכיח את עצמו במבחנים קשים מאוד, קודם כל הרג חייל מצרי (בטעות) ע”י צה”ל, כיבוש ציר פילדלפי, ועסקת השבויים שהתבצעה. מצרים שילמה מחיר ציבורי כבד בעולם הערבי על שיתוף הפעולה עם ישראל – אבל אולי זו בעצם השקעה?

הכלכלה המצרית במצב נוראי, ההכנסות מתעלת סואץ צנחו דרמטית בגלל החות’ים, וההכנסה העיקרית היא סיוע חוץ אמריקאי.

מצרים צריכה נואשות בוסט כלכלי חדש. ישראל צריכה מדינת ייצור חדשה, עם כוח אדם זול ומרחקי שילוח קצרים, להחליף את טורקיה. האמריקאים צריכים איזשהו הישג לפני הבחירות של ביידן.

מדובר בהישג לא קשה להשגה, הרי כבר יש הסכם שלום ויחסים דיפלומטיים בין המדינות, צריך רק הסכמי סחר והחלטה מיצרית לנרמל את הסחר. לא צריך להיות גאון כדי לזהות את הפוטנציאל. אבל האם הפוטנציאל ימומש? נחיה ונראה.

קרדיט: תום ווגנר – מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות: https://www.quora.com/