הדילמה הישראלית בצפון: האם להמשיך בהתכתשות ההדדית או להסלים?

השריפות הצפון באות על רקע תהליך הסלמה מתמשך במלחמת ההתשה שמנהל חזבאללה נגד ישראל בזירה הצפונית מזה כמעט שמונה חודשים. בחודש מאי הגיע מספר התקיפות של חזבאללה לשיא חדש הן בהיקף והן באיכות. פעילותו המוגברת במקביל של צה”ל גובה מחיר כבד גם מחזבאללה, הסופג אבדות קשות בנפש, באמצעי הלחימה ובתשתיותיו, וגם מתושבי דרום לבנון. אך הדבר איננו מסיט את נסראללה משאיפתו למקסם את הישגיו מול ישראל, ובו זמנית להתיש את צה”ל, את הציבור הישראלי ובמיוחד את תושבי הצפון המפונים. לפי שעה, חזבאללה דבק בקשר שיצר בין סיום הלחימה בעזה לבין הפסקת הלחימה בצפון ונראה כי בכוונתו להתמיד באסטרטגיית ההתשה שבה בחר.

במצב זה עומדות בפני ישראל שתי אפשרויות עיקריות: האחת, להמשיך בהתכתשויות ההדדיות, תוך מאמץ להסב נזק גדול ככל שניתן לחזבאללה מבלי להיגרר למלחמה רחבה. זאת עד להפסקת אש בעזה, שכפי הנראה תוביל להפסקת הלחימה בצפון ותאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם; והשנייה, ליזום מהלך צבאי, שכפי הנראה יוביל למלחמה רחבה בצפון.

בשבועות האחרונים גוברים הקולות בישראל, הקוראים להרחבת המערכה בצפון ומתחזקת ההערכה בציבור שללא מלחמה רחבה לא ניתן יהיה להשיג יציבות וביטחון בגבול לבנון. נסראללה, המתרברב בהיכרותו עם המערכת הישראלית, טועה לחשוב כי ישראל איננה מוכנה למלחמה רחבה ומהלך על חבל דק מבלי להבין שהתעקשותו להמשיך לתקוף במאפיינים הנוכחיים עלולה להובילו לאותה מלחמה רחבה, שבה הוא איננו מעוניין.

קרדיט: חוקרת מכון INSS –  אורנה מזרחי קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות