הפקת לקחים ממלחמות של אחרים קריטית! בשום אופן לא להמתין לסוף המלחמה!

הפקת לקחים ממלחמות של אחרים חשובה מאוד. היא חיונית.

אם הפקת הלקחים מתבצעת מהר וברצינות היא תחסוך לצבא ולעם אבדות כבדות, נפגעים רבים ונזק רב.

תחסוך אבדות כבר במלחמה הנוכחית וגם במלחמות העתיד.

קרדיט: משרד הביטחון

 

מסקנה

צריך לעקוב בקפידה ובשקדנות אחרי ההתנהלות של המלחמות של האחרים, להפיק את הלקחים הנכונים והכי חשוב לא להתקע במצב הרגיל והאהוב בממסדים הצבאיים, מצב של סטגנציה ודחיינות.

“נמתין לסוף המלחמה”? אין משגה חמור מכך.

הפקת לקחים כזו חשובה מאוד מאחר וההתנהלות של המלחמות בעת החדשה מאופיינת מחד בשימוש מוגבר בטכנולוגיות חדשות ומאידך בחזרה לשימוש בטכנולוגיות ישנות שמוכיחות שוב את יעילותם.

 

הסבר

הטכנולוגיה החדשה מאפשרת יכולות יעילות יותר בהגנה ובהתקפה.

יכולות של פגיעה קטלניות יותר באויב ויכולות של הגנה יעילה יותר על כוחותינו ועל האזרחים.

הפקת הלקחים לא מתייחסת רק לטכנולוגיה, היא מתייחסת גם לדרך של ניהול המלחמה, לשימוש מושכל בטקטיקה, להבנה איך המלחמה שם מתנהלת נכון ואיזה שגיאות שהם מבצעים ואסור שיתרחשו כאן.

שוב, ראשי הצבא ומערכת הבטחון חייבים להפיק את הלקחים גם בזמן שהמלחמה מתנהלת.

לא להמתין להפקת הלקחים לאחר סיום המלחמה.

מטרת הפקת הלקחים היא כדי להצליח לנצח במלחמה הנוכחית עם פחות אבדות לכוחותינו ויותר אבדות לאויב.

המלחמות החשובות המתמשכות בשנים האחרונות הם מלחמות אזרבייג’ן וארמניה ומלחמת רוסיה אוקראינה.

קרדיט: דובר צה”ל

 

להלן דוגמאות ספורות ויש רבות:

1, הקמת מכשול קרקעי ניפחי.

הגדר נגד גנבים ,כפי שהיתה ועדיין קיימת בגבול של ישובי עוטף עזה וישובי עוטף הלבנון, אינה מספקת הגנה.

אין ביכולתה של הגדר הזו, גם אם היא מחוזקת באמצעי התרעה אלקטרוניים, להגן על התושבים וכוחות צה”ל.

מה כן? מיכשול קרקעי נפחי, רחב, ממוקש בצפיפות, תיל גבוה וצפוף, תעלות נ”ט וכד’.

כך הוכח שוב ושוב במלחמת רוסיה אוקראינה.

אני ממליץ לתושבים שמתגוררים בקרבת הגבול לדרוש ממערכת הביטחון את הקמת המיכשול הנפחי כתנאי לחזרתם לישובים ולא לסמוך על מודיעין והתרעות. מיכשול שכדי לעבור אותו ידרשו כוחות כמו כוח ראדוואן של החיזבאללה למס’ שעות.

אני מתקשה להבין את ההגיון שהיה למערכת הביטחון בהקמת גדרות אלקטרוניות במקום מכשולים נפחיים.

ההסטוריה הצבאית העולמית הוכיחה שגדרות נפרצות בדקות ולא נותנות הגנה יעילה למי שמצוי מאחורי הגדרות.

אני כותב כאן על הלקח הזה מאחר ואני לא יודע על הקמת מיכשול כזה כאן.

קרדיט: דובר צה”ל

 

2, כטב”מים מתאבדים בהפעלת זרוע היבשה.

במלחמות רוסיה אוקראינה ואזרבייג’ן ארמניה הכטב”מים המתאבדים היו ועדין הינם אמצעי התקיפה המדויק היעיל ביותר.

יעיל? הם זולים מאוד לרכש, תחזוקה והפעלה ולכן מצויים בכמויות גדולות מאוד, באלפים רבים.

השימוש שמתבצע שם במטוסי קרב מאוישים ויקרים מאוד לרכש, תחזוקה והפעלה הוא שולי.

כאן, במלחמה שלנו עם חמאס וחיזבאללה וגם בפעילות ביו”ש, מתבצע שימוש בכטב”מים תוקפים אבל לא בכטב”מים קטנים, משוטטים/מתאבדים שהם יעילים יותר.

האם החשש הוא מחיזוק זרוע היבשה ע”ח זרוע האוויר?

מומלץ לראשי צה”ל לצאת מהסטגנציה הארגונית מאחר והפעלת כטב”מים מתאבדים ברמת הגדוד היא הטכנולוגיה היעילה ביותר לתקיפה וסגירת מעגל אש בשדה הקרב הנוכחי וגם לעתיד הקרוב.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.     קרדיט לתמונה: ויקיפדיה