בהוראת איראן, המנסה נואשות להציל את חמאס בעזה, נסראללה מנסה לגרור את ישראל למלחמה. דעה

נסראללה בשבועיים האחרונים ,וביתר שאת בשבוע האחרון, מנסה לגרור את ישראל למלחמה, אבל לא להיתפס ככזה שהתחיל ראשון.

הוא בכוונה נמנע מפעולה דרמטית, כזו שתשבור את הכלים, בשל איבוד לגיטימציה שיגיע בעקבותיה.

אולם, אסטרטגיית הפעולה שלו כעת היא לדרדר את האזור למלחמה עם פעולות חמורות, לא מדיי, אך באופן עקבי ושיטתי, דבר שיוביל לבסוף למלחמה.

לצד זאת, חיזבאללה מעוור את העיניים של צה”ל בצפון ורושם בחודשים האחרונים הצלחות גדולות מאוד בעניין, זאת כהכנה ליום הגדול.

ישראל מצידה מבינה שחיזבאללה מנסה להכניס אותה למלכוד, שאין דרך חזרה ממנו, ומנסה בכל דרך – גם במחירים כבדים ביותר – להימנע ממלחמה כוללת בעת הזו.

ישראל גמרה בליבה החלטה, עוד בתחילת ימי המלחמה, לגמור עם חמאס באופן כזה שכבר לא יהווה איום – ואז לטפל בחיזבאללה. ישראל עדיין לא נמצאת שם, שלא לומר רחוקה משם מאוד. ומשכך, ישראל מגיבה במינוריות בלבנון בכדי לא להיגרר למלחמה.

במובן מסוים איראן רואה ברפיח את הקרב על מצדה, איראן דוחקת בחיזבאללה להגביר את פעולות ההזדנבות והריתוק גם במחיר היגררות למערכה שלהערכתה תהיה מוגבלת (לנוכח התלות המוחלטת בממשל ארה”ב ומועד הבחירות הקרב).

אז איפה הכישלון? בזמן ההמתנה מורטת העצבים, גם למערכת הביטחון וגם לאזרחים, ישראל מאבדת נכסים משמעותיים בצפון ובמלחמה הגדולה היא עשויה להגיע קצוצת כנפיים.

מתוך הנחה שישראל לא מעוניינת כעת במלחמה כוללת מול חיזבאללה, כיצד עליה לפעול?

ישראל נוקטת בחודשים האחרונים בשיטת החיסולים הממוקדים, כשהבכיר הגדול מכולם שחוסל הוא וויסאם טוויל, מפקד כוח רדואן, שחיזבאללה ספד לו רבות – היחיד מבין כולם.

האם השיטה הזו הוכיחה את עצמה? התשובה היא לא, באופן גורף, ונסביר: אם מטרת החיסולים היא לקצץ ביכולות ארגון הטרור, הלא ידוע הוא שלכל ראש – גבוה ככל שיהיה – יש מחליף, לעיתים טוב יותר מקודמו.

אם המטרה היא הרתעה ומניעת פעולות, רואים בבירור כי חיזבאללה לא מקטין את תקיפותיו אחרי חיסולים. להיפך, הוא מגביר את תקיפותיו, על פי רוב לעבר בסיס היב”א. כך שניתן לקבוע כי חיסולים אינם מייצרים הרתעה אפקטיבית.

אשר על כן, ישראל צריכה לפעול כפי שחיזבאללה פועל לאורך החודשים האחרונים – לא הרתעה אלא קיצוץ יכולות ליום הגדול, למלחמה הגדולה.

על ישראל לתקוף מתקנים אסטרטגים של ארגון הטרור, כגון מחסני אמל”ח מרובים – באזורים שישראל לא תקפה עד כה, בסיסים של חיזבאללה שיהוו נזק עצום ארוך טווח לארגון. דברים שלא נעשו עד כה, כאשר המטרה היא אחת – ביום פקודה לחיזבאללה יהיו יכולות דלות יותר מכפי שיש לו כעת והאיום על יישובי ישראל, כולל פלישה, יהיה נמוך באופן דרמטי.

קרדיט: אבי קליין מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות