חייבים לשבור את איום טילי הנ”ט!
לא מובן מדוע האיום הקשה הזה, האיום שכבר עשרות שנים הוא האיום הקטלני ביותר על כוחות צבא היבשה, הוא עדיין איום ברמה כזו גבוה.
הסתבר שאיום הזה לא טופל נכון מאז מלחמת יום הכיפורים 1973 אז שיבש את פעילות צה”ל בגזרת התעלה ועד היום.
אתמול שוב נהרג אדם שהיה בשירות צה”ל, שוב נהרג אדם מאש טיל הקורנט.
האיש נהרג למרות שכדי להקטין את הסכנה, הנסיעה של המשאית בה נהג, הנסיעה הזו בוצעה בלילה ובאורות כבויים.
אתם חייבים לדעת שמאז מלחמת יום הכיפורים, אלפי חיילים ואזרחים של מדינת ישראל נהרגו ונפצעו מאש הנ”ט שמבוסס יכולת החדירה של הרש”ק שלו שמורכב ממטען חלול.
במלחמת ה 7 לאוקטובר הנוכחית חיילים רבים וגם אזרחים נפגעו מאש הנ”ט של החמאס והחיזבאללה ומאות בתים נחדרו ונשרפו.
רקטות וטילי הנ”ט היו תמיד אמצעי ההגנה היעילים ביותר של ארגוני הטרור שתוקפים את כוחות צה”ל.
זאת במצבים בהם כוחות צה”ל מנסים לחדור ולכבוש את השטחים מהם ארגוני הטרור משגרים את הרקטות והמפגעים לשטח ישראל.
בשנים האחרונות הטילים שופרו משמעותית מבחינת הדיוק והטווח.
טילי הנ”ט מכונים היום טילים טקטיים, טילים שמשוגרים בכינון ישיר ולאחרונה באמצעות הנחייה אלקטרואופטית גם בכינון עקיף. משוגרים לכל מטרה ולא רק כנגד טנקים.
משוגרים למטרות כמבנים מפקדות, אוהלים וריכוזי חיילים ואזרחים.משוגרים בכינון ישיר כעת כבר לטווח של כ 10 ק”מ ובכינון עקיף גם לטווחים של עשרות ק”מ.
טילי הנ”ט מדויקים מאוד, הטילים פוגעים גם במטרות בגודל של חלון.
מסלול הטיסה של טילי הנ”ט נמוך, הם משוגרים ממשגרים קטנים ומוסתרים ולכן קשה מאוד לאתר אותם מבעוד זמן ולקבל התרעה.
כך טילי הנ”ט הם כעת גם האמל”ח היעיל והמסוכן ביותר בהתקפות של החיזבאללה שמכוונות לשטח מדינת ישראל הצפוני.
מהבחינה הסטטיסטית הטילים הטקטיים יעילים היום יותר מהרקטות הסטטיסטיות וגם יותר מהטק”ק הבליסטי המדויק שעדיין אינו מדוייק אבסולוטית.
כך מעט מאוד טילי נ”ט גורמים היום להרג ולנזק גדול יותר מאלפי רקטות וטילים בליסטיים.
האם אין פתרון טכנולוגי שיכול לצמצם את האובדן הזה? וודאי שיש..
ההגנה האקטיבית נוסח המערכות המתוחכמות “מעיל רוח” של חברת רפאל ו “חץ דרבן” של חברת אלביט חשובה אך יעילותה חלקית.
בנוסף, דרך זו יקרה לרכש וגם מחייבת תחזוקה יעילה, רציפה ומורכבת.
את ההגנה האקטיבית הנ”ל שמותקנת רק על רק”מ בודד ולא כהגנה אזורית, לא ניתן להתקין בכל מקום ולא על כל כלי הרכב והרק”מ.
הגנת לייזר שמצויה היום בפיתוח מתקדם ונקווה תהיה עוד שנים ספורות עדיין אינה זמינה כעת.
גם הגנת הלייזר לא תאפשר פתרון במקרים ובהם לא מזהים בזמן את הטילים התוקפים וזה מצב שכיח מאוד.
מסקנה: חייבים גם הגנה פסיבית וזו גם הגנה לא יקרה.
למטען החלול שבראש הרקטה או הטיל גם זה המסוכן יותר החלול הכפול (טנדאם) יש חסרון אחד גדול. כדי להיות יעיל המטען החלול חייב לפגוע בקיר או בשריון.
אז המטרה נחדרת כמו שמזרק חודר לעור שלנו וכוח ההרס, מטען חלול נוסף או רש”ק תרמובארי חודר פנימה.
כך אם גורמים לפיצוץ של הראש הקרבי במרחק קטן עוד בטרם זה פגע ביעדו אזי ההרג וההרס ימנעו או יפחתו מאוד.
ראו את דוגמת הדחפור d9 שפועל כל העת תחת אש נ”ט וכמעט שלא נחדר כי הוא מוקף בכלוב של סורגים.
איך גורמים לנטרול הראש הקרבי החלול?
באמצעות גדרות רצוי גבוהות, כלובי מתכת, שקי חול, חצץ וסלעים וכד’ שממוקמים לפני המבנים שחשופים לאש האויב ולפני השריון של הרק”מ וכלי הרכב.
על המיכשולים הפיזיים מתנפצים נרקטות טילי נ”ט
מדוע הגנה פסיבית כזו לא בוצעה?
לא ברור, העובדות הטכנולוגיות היו ידועות כבר לפני מלחמת יום הכיפורים.
להערכתי זה מחדל ענק שיש לבדוק במקביל חייבים להיכנס ביצוע זריז של מיגון פסיבי.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות