ד”ר דורון מצא: תמונת מצב – 14 אפריל

1. הלילה נפל דבר במלחמת חרבות ברזל.
2. המתקפה האיראנית הראשונה והישירה על ישראל באמצעות עשרות כטב”מים וטילים כבדים.
3. במישור הטקטי-אופרטיבי ישראל יכולה לרשום לעצמה הישג עצום. מערכת ההגנה המשולבת שלה עצרה כמעט במאה אחוז בהתקפת הטילים/כטבמים שהיא אולי הגדולה בעולם.
4. לא פחות מכך היתה זו הצלחה מדינית בגיוס ארה”ב, מדינות מערביות נוספות וכן שכנות במזרח התיכון שעיבו את מערכת ההגנה הישראלית והפכו אוחה לרב שכבתית ואפקטיבית הרבה יותר.
5. ועם כל זאת, הכלב קבור גם במימד האסטרטגי ופה המציאות נראית הרבה יותר מורכבת. המהלך ההתקפי של איראן הסיט את תשומת הלב מהמלחמה ברצועת עזה. יש מי שרואה את ההתפתחות הזו בחיוב וכהזדמנות, אבל חייבים להבין כי המשמעות של העניין היא שכשל המאמץ הישראלי לבודד באופן יחסי את זירות המלחמה השונות.

6. המתקפה על ישראל הפכה בפועל את המלחמה למלחמה רב זירתית ואת ההתמודדות של ישראל למורכבת הרבה יותר וממושכת הרבה יותר. עד כמה ישראל ערוכה למערכה מסוג כזה שאלמנט ההתשה הופך בה למשמעותי, זו שאלת מפתח, וניתן בהחלט לשאול עד כמה תמשיך לקבל גיבוי מוחלט משותפיה בעולם.
7. מה שברור מעל לכל ספק הוא, שנגמרו הימים העליזים של המב”מ הישראלי ושל מלחמת העקיצות שהפעילה ישראל נגד איראן בסוריה ובמקומות נוספים בסוג מסויים של חשאיות או חצי הכחשה. האיראנים במובן הזה שברו את הכלים והפכו על פיו את שולחן המשחקים. מב”מ ישראלי ייענה עתה בתגובה איראנית ישירה.
7. מעבר לזאת, צריך לבחון את ההתקפה האיראנית גם בפרספקטיבה גלובלית רחבה. עצם הנכונות לקיים אותה על אף ה Don’t האמריקני והלחצים מוושינגטון למנוע את המהלך, הם בבחינת איתות לא רק לאופן שבו קוראת איראן את החולשה האמריקנית אלא גם לאופן שבו היא מעריכה את הגיבוי שיש לה מצד שותפיה שלה: רוסיה וסין. מבחינה זו, המתקפה אתמול היא קו פרשת מים אסטרטגי שחוצה וחורג מגבולות השלולית המעופשת של האזור.
8. את העניין הזה קוראת ישראל שמנסה להוציא מעז מתוק וקראה לדיון במועצת הביטחון של האו”ם. אבל הדילמה של ישראל בעת הנוכחית היא עמוקה. האם להגיב בהינתן כך שברור כי הטיל והכטבמ האיראני הראשון שהתעופף לכיוונה אינם האחרונים. תגובה ישראלית תגרור כמובן תגובה איראנית נוספת. מצד שני היעדר תגובה יש לה משמעות בכללי המשחק האזוריים.
9. מאפייני וסוג התגובה יהיו תלויים גם בעמדת האמריקנים. ההתיצבות שלהם לצד ישראל נתנה להם אפריורי דריסת רגל עתידית בכל הנוגע לקביעת מהלכיה הבאים של ישראל מול טהראן.
10. הרושם הוא כי וושינגטון היתה רוצה לצמצם את האירוע ולמנוע גלי תהודה שלו אל מעבר לאירועי ליל אמש ואולי לרכז את המאמץ התגובתי במישור המדיני. עד כמה תרצה ארה”ב לממש את הפנטזיה הישראלית של פגיעה במתקני הגרעין האיראניים, זו שאלה שאפשר כמובן לנחש די בקלות את התשובה עליה.

11. כך או אחרת, יש להניח כי לגיבוי האמריקני הנרחב יהיו מחירים שיחרגו מזירת ההתכתשות עם איראן ויהיו רלוונטיים גם להמשך עיצוב המערכה בזירה שנראית כרגע מאד רחוקה ומשנית בכפוף להתפתחויות האחרונות, והיא זירת רצועת עזה וקונקרטית רפיח, הנמצאת כרגע במקרר המטפורי בסוג של הקפאה.
12. נסכם: הישג טקטי עצום. מורכבות אסטרטגית גדולה. המורכבות הזו מקפלת בתוכה איום ענק אבל גם הזדמנות מסויימת. אם ישראל רוצה לממש אותה עליה להימנע מ”בזבוז” שלה על תגובת נגד שלא תייצר ערך אסטרטגי. התגובה היחידה שתוכל לייצר ערך כזה היא פגיעה במתקני הגרעין של איראן. אבל תגובה כזו תחייב היערכות, איפוק בטווח הקצר ובעיקר – שיתוף פעולה אמריקני בלעדיו האופציה הזו איננה אופציה ריאלית.

קרדיט: יוסי אליעזר – 301 העולם הערבי בטלגרם