כלכלת יירוטים מופעלת תמיד

כלכלת יירוטים מופעלת תמיד. זה המצב המתחייב בכל העולם וגם כאן.

 

הסבר

יירוט של רקטות, טילים מדויקים, כטב”מים ולעיתים גם פצמ”רים באמצעות טילים נגד טילים מחייב שימוש נרחב בכלכלת יירוטים.

מדוע? כי בשונה מהמצב המתהווה, בעת מלחמה נדרשים לשגר מס’ טילים נגד מטוסים כנגד מטוסי קרב, וזאת כאשר עלות הטיל המיירט היא בין כ 300 אלף דולר לכ- 3 מיליון דולר וזה תלוי בסוג הטיל המיירט ועלות מטוס הקרב שהיא נניח בממוצע כ 60 מיליון דולר.

זה גם המצב בתחום השריון.

אם נניח שעלות טיל נגד טנקים היא כ- 30 אלף דולר עדיין עלות זו מהווה פחות מ 1% מעלות הטנק אותו יש להשמיד.

מכאן שיש למערכת הבטחון ולכל צבא רציני בעולם הרבה יותר טילים נגד מטוסים וטילים נגד טנקים ממספר המטוסים והטנקים של האויב בהם הם חייבים לפגוע.

כך העלות הנמוכה יחסית של אמצעי ההשמדה של המטוסים והטנקים מאפשרת התחמשות בכמויות גדולות.

קרדיט: הגאזה

 

זה לא המצב במערך ההגנה האווירית.

ביירוט רקטות, טילים מדויקים וכטב”מים הבעיה היא הפוכה.

עלות האמל”ח התוקף, הרקטות, הטילים, הכטב”מים והפצמ”רים נמוכה מאוד וזאת ביחס לעלויות היירוט והטילים המיירטים.

אם עלות רקטת גראד היא כ- 3000 דולר הרי שעלות היירוט של הרקטה הזו היא מעל ל 50 אלף דולר ויותר, וזה יוצר בעיה.

אם עלות הרקטה הכבדה ארוכת טווח היא נניח כ 50 אלף דולר ועלות המיירט שלה היא כמליון דולר אז יש בעיה.

גם יירוט של טיל מדויק כגון פתאח 110, טיל שעלותו כ 200 אלף דולר באמצעות טיל מיירט שעלותו כ-1 מיליון דולר היא בעיה.

גם עלות הכטב”מים נמוכה מאוד אם כי בפער נמוך יותר, כך גם עלות הפצמ”רים זניחה ביחס לעלות הטיל המיירט.

כך נוצר מצב בו מס’ הטילים המיירטים חייב להיות בהגדרה קטן משמעותית ממספר הרקטות, הטילים, הכטב”מים והפצמ”רים אותם חייבים ליירט וזה במצב של מלחמה ממושכת רב זירתית או חד זירתית.

פתרון רציני יש רק אחד, רק תותחי לייזר וזאת מאחר ובמקרה הזה עלות היירוט שואפת לאפס וכמות הקרניים היא אין סופית וכך הם נותנים מענה איכותי לבעיה הכמותית הכרונית והיא המחסור הכרוני בטילים מיירטים.

 

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: דובר צה”ל