“על ההלם של סינואר ואלה שאיתו”: כתב פלסתר של משפטן ערבי החי באירופה

האם למנהיגי חמאס יש את האומץ לדון בהשלכות של מבצע 7 באוקטובר מנקודת מבט של רווח והפסד, או אפילו בכנות ובאומץ?

מדוע מתעסקים מנהיגי חמאס בעצירת מלחמה שעליה הכריזו ניצחון בהפוגה זמנית בלבד?

מי פועל לסיים את המלחמה: המובס או המנצח?

מדוע נחטפו בני ערובה ואז שחרורם הפך להפסקת המלחמה ולא לשחרור החטופים לפני המבצע?

מה הועיל לאל-אקצא מהשיטפון שהטביע את עזה ואת העזתים בדם ובדמעות?

שאלות רבות נשאלות בתוקף על ידי הפלסטינים, ועוצמתן הולכת ומתגברת בכל מקום ובתוך הרצועה עצמה.

בקיצור: חמאס משקר לדעת הקהל הערבית והאסלאמית, אינו אומר את האמת, והוא רק מתחמק, ​​ושפעולתו אינה למען המטרה הפלסטינית, אלא למען אינטרסים הקשורים לאיראן ובעלות בריתה, וכן לתקוף את הפרויקט של סעודיה סביב פלסטין, שעליו החלה לפני זמן מה ואשר הוכרז על ידי נסיך הכתר של הממלכה. 

קרדיט: דובר צה”ל

 

הערכת המצב החדש היא כפי שדיברנו עליה מלכתחילה, והיא מיוצגת בפריצת כוחות החמאס שטלטלה את ישראל וטלטלה את העולם, ושבוצעה על ידי סינואר ואלה שאיתו, והצליחו בה, ללא קשר למטרות שלהן.

המניעים העומדים מאחורי מה שכונה מבצע שיטפון אלאקצה – #طوفان_الاقصى הביא לתוקפנות האכזרית הזו  (של ישראל) המיוצגת על ידי מלחמת רצח עם, שבה אין מקום לדבר על ניצחון או תבוסה, שכן הנושא נוגע להשמדת עם ישירות, ועם לוחמי התנגדות שנמצאים בעמדה של הגנה על עצמם, על נשקם ומנהרותיהם במסגרת מלחמת גרילה בלבד.

באשר לתעמולה התקשורתית של רשת אלג’זירה ונגזרותיה על עוצמת ההתנגדות הצבאית והפרזתה בנושא, היא תשפיע לרעה על לוחמי ההתנגדות בעתיד, ואף תשרת את האויב הישראלי במערכה הצבאית שלו, שהגיעה לאכזריות קיצוניות. מנהיגי חמאס התוודעו לכך שההרפתקה של סינוואר הנחיתה מכה אנושה לשלטונם בעזה , ודאגתם היחידה כרגע היא להציל את מה שניתן להציל בתוך רצועת עזה, וגם לשמר חלק מהמוניטין של ארגונם ברחוב הערבי, ולכן הם לא רוצים להתייחס למה שקרה מחוץ לסדר היום האידיאולוגי המתוכנן שלהם. בחוגים איראנים וקטארים אנחנו מהמרים שהם עוינים לכל מי שמציע הצעה שעלולה לקלקל את מה שהם רצו להשיג.

קרדיט: דובר צה”ל

 

סינוואר הימר על שני דברים ולא על שלישי:

*- הראשון הוא התמיכה האיראנית בהרחבת המלחמה ללבנון, סוריה, תימן ועיראק, אך מנהיגי הדת האיראנים מהמעמד השליט הכשילו אותו ואת העזתים.

*- השני היה שסינואר היה מודע לכך שתגובת ישראל תהיה אלימה מאוד וברברית ביותר, והוא הימר על התקוממות הרחוב הערבי בכמה מדינות, שהחשובות שבהן היו מצרים, ירדן וכמה מדינות המפרץ, שתכפה על המעצמות הגדולות להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את מלחמתו, וגם להחזיר את הניצוץ למה שמכונה המהפכות של “האביב הערבי”, המשרת במיוחד את ארגון האחים המוסלמים, שאליו משתייך חמאס.

אבל ההימורים האלה שלו מצביעים על מבט צר שלא לקח בחשבון את כל האפשרויות ושהתקבלו במצב פסיכולוגי לא יציב, מכיוון שהם התקבלו על ידי אדם שקיבל את ההחלטה בהתלהבות מוגזמת.

המולאות של איראן הכשילו אותו, העם במצב מורכב, ומדינות ערב לא יאפשרו לרחוב לצאת במחאות עבור עזה כי אז הם עוד עלולים גם לדרוש את הפלת שליטיהם ומשטרם.

אני מאמין שהקלפים האחרונים שהחמאס ישחק יהיו לזרוק את כל האחריות, של האסון האדיר שנפל על עזה, על סינואר ולנסות להיפטר ממנו ובכך לזכות את חמאס כארגון, מנושא ה-7 באוקטובר. 

 

קרדיט: אנואר מאלכ – סופר, משפטן וחוקר בעניינים בינלאומיים היושב בפריס