מה הפתרון לאיום הנוכחי מחיזבאללה? דעה!
אם היה פתרון פשוט היו מיישמים אותו מזמן.
הפתרון הכי טוב בטווח הזמן הרחוק יותר הוא מלחמה קשה להשמדת עיקר כוחו של הארגון בדגש על יכולות אש כמו טילים ורקטות, כטב”מים וטילי אוויר וים. זה יכול להתקיים רק במצב בו יש שיתוף פעולה עם ארה”ב ותמיכה מלאה (כולל תקיפות משותפות).
פתרון ביניים הוא חיזוק ההרתעה ומניעת מלחמה ע”י עיבוי משמעותי של כוחות בצפון (מה שלא היה עד אוקטובר), שינוי כל מערך ההגנה והמכשול בצפון ודחיקת הארגון צפונה. אני לא רואה את הארגון משנה היערכות וגם אם כן זה לא יחזיק הרבה זמן מעמד ובהזדמנות הראשונה ובתירוץ הראשון הוא יחזיר כוחות לקרבת הגבול בטענה שגם אנחנו נמצאים שם.
ישראל נמנעה שנים מלהיכנס לעזה בכל הכוח והעוצמה בדיוק בגלל המצב הזה, שלא נגיע למצב בו אנחנו מתחילים מערכה כפויה בעזה ואז נדרשים לצפון ונגררים לשם בחצי קשב או לא בקשב מבצעי ומודיעיני מלא מלא.
ישראל יכולה לכאורה להתמודד עם שתי זירות אבל זה ממש לא אותו דבר ולא אותה יכולת מה שיוביל בסוף ליותר נפגעים בשתי הזירות ובעיקר לחוסר יכולת לסיים ולעמוד במטרות בשתי הזירות.
ישראל חייבת לסיים את המלחמה בעזה בניצחון מובהק ( נוק אאוט ולא ניצחון בנקודות) ובמיטוט יכולות חמאס. זה ישפיע גם על מערכה צפונית.
להערכתי חיזבאללה (שמכיל ביניים לא מעט מכות) לא ימשיך לחימה כשנעצור פעילות בעזה (הוא כרגע מסונדל לסיסמת הספונסרים שלו מאיראן – “אחדות זירות”, למרות שהוא ממש לא בעניין) ואז ניתן יהיה להגיע למצב בו יש איום ברור שהסלמה והמשך תקיפות על ישראל תהיה עילה למלחמה עצימה יותר (שוב, מצריך תיאום עם ארה”ב וזה ממש לא מובן מאליו).
אחרי עזה תהיה ממשלה חדשה, נהיה אחרי לא מעט אבדות ועיבוד הטראומה של הטבח ואז נראה אם יש בכלל כוחות ומוטיבציה לצאת למלחמה חדשה שמלחמת “בראשית” (השם החדש למלחמת “חרבות ברזל”) תהיה קייטנה לעומתה, גם בעורף וגם בחזית.
קרדיט: גיא – הפרשן הצבאי של אתר נציב.נט קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות- אלג’זירה