מי יחיה ומי ימות בעזה ? הכל בידי הבינה המלאכותית

נתחיל עם האמת הלא נוחה. איבדנו שליטה על הבינה המלאכותית.

זה לא צריך להיות מפתיע מדי, בהתחשב בכך שככל הנראה מעולם לא הייתה לנו שליטה על זה.

המערבולת ב-OpenAI בעקבות פיטוריו הפתאומית של המנכ”ל שלה, סם אלטמן, העלתה שאלות לגבי אחריות באחת מחברות הבינה המלאכותית החזקות בעולם. עם זאת, אפילו לפני הדרמה של חדר הישיבות ההיא, ההבנה שלנו לגבי יצירת הבינה המלאכותית והשימוש בה הייתה מוגבלת. 

מחוקקים ברחבי העולם נאבקים לעמוד בקצב החדשנות  בתחום הבינה המלאכותית , לכן הם אינם יכולים לספק מסגרות בסיסיות של תקנות ופיקוח. הסכסוך בין ישראל לחמאס בעזה העלה את הסיכון עוד יותר. מערכות בינה מלאכותיות נמצאות כעת בשימוש כדי לקבוע מי יחיה ומי ימות בעזה. התוצאות, כפי שכל אחד יכול לראות, מפחידות. 

בתחקיר נרחב שבוצע על ידי הפרסום הישראלי  +972 מגזין , העיתונאי יובל אברהם שוחח עם כמה בכירים בהווה ובעבר על התוכנית המתקדמת של הצבא הישראלי למלחמה בעזרת חבילת התוכנה בתחום הבינה המלאכותית בשם “הבשורה”.

לדברי הגורמים הרשמיים, “הבשורה” מייצרת המלצות לתקיפה שנוצרו על ידי בינה מלאכותית באמצעות “חילוץ מהיר ואוטומטי של מודיעין”. ההמלצות מותאמות לזיהויים שבוצעו על ידי גורם (חייל) אנושי. המערכת מסתמכת על מטריצה ​​של נקודות ונתונים עם היסטוריית זיהוי שגוי משובצת, כגון  טכנולוגיית זיהוי פנים . 

מהי בינה מלאכותית ( עפ”י ויקיפדיה) ? 

בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית – Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) שם מטאפורי למצב בו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים. הגדרה רחבה יותר לתחום זה ניתנה על ידי מרווין מינסקי: “לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך”.

יישומי בינה מלאכותית כוללים מנועי חיפוש מתקדמים באינטרנט (למשל, חיפוש גוגל), מערכות המלצות (בשימוש על ידי YouTube, אמזון ונטפליקס), הבנת דיבור אנושי (כגון סירי ואלקסה), מכוניות אוטונומיות, ובינה מלאכותית יוצרת (ChatGPT, בארד, Midjourney ועוד), ולהתחרות ברמה הגבוהה ביותר במשחקים אסטרטגיים (כגון שחמט ו-Go).

בינה מלאכותית נוסדה כדיסציפלינה אקדמית בשנת 1956. בעשור הראשון של המאה ה-21, למידת מכונה מתמטית וסטטיסטית הוכיחה את עצמה כמוצלחת ביותר, וסייעה בפתרון בעיות מאתגרות רבות ברחבי התעשייה והאקדמיה. למידה עמוקה עלתה על כל טכניקות הבינה המלאכותית הקודמות במדדים בתעשייה, מה שהוביל לעלייה עצומה במימון ובעניין.

המבחן המקובל ביותר לבינה מלאכותית הוגדר בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם “מבחן טיורינג“: מכונה תחשב לתבונית, אם יינתן לאדם היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם.