חרבות ברזל: לקח לביצוע מיידי – צה”ל חייב להיות צבא גדול
הלקח מס’ 1 של המלחמה – כוח המגן של מדינת ישראל קטן מידי.
עובדה זו היתה ידועה לרבים אך כעת הפכה לקונצנזוס, למוסכמה כללית, וזאת רק לאחר מתקפת ה 7 לאוקטובר של החמאס ושות’ על ישובי עוטף עזה המורחב.
להזכירכם, המתקפה הנ”ל כללה את הכיבוש של מרבית ישובי העוטף עד וכולל העיר אופקים וכן את הכיבוש של בסיסי צה”ל החשובים בעוטף. במתקפה הזו בוצעו ע”י החמאס ושות’ טבח ומעשי רצח אכזריים נוסח האוקראינים של מלחמת העולם השניה.
טבח של כ 1000 אזרחים ויותר, פציעתם של אלפים רבים, ביזה, אונס נשים רבות וגם חטיפה לעזה של מאות אזרחים, ילדים וחיילים רבים. נגרם נזק רב לרכוש לרבות שריפת בתים רבים. למתקפה הרצחנית הנ”ל חברו כל גורמי הטרור במרחב, הגורמים שנתונים למרותם של משמרות המהפיכה האיראניות. וזאת בפקודת ראש הנחש היושב בטהראן.
ראש הנחש למרות שלא ידע על מועד המתקפה שלצערו לא תואם איתו, החליט לסייע לבני טיפוחיו באמצעות ריתוק של מחצית צה”ל הקטן לקווי המגננה בצפון.
ארגוני הטרור הנאמנים לאיראן פרוסים במרחב, הם מחומשים, מאומנים וממומנים ע”י איראן כחלק מהמהלך האסטרטגי רב השנים והמוצלח שלהם להשתלט על כל המרחב.
גורמי הטרור שמסייעים לחמאס בעזה הם:
1, בגבולות הלבנון וברמת הגולן, ארגון הטרור החצי מדינתי החיזבאללה ושות’ הרבים מלבנון וגם מגבולות סוריה.
2, במרכז הארץ, ביו”ש ובירושלים אנשי הטרור של החמאס ושות’.
3, בדרום הרחוק, בתימן הרחוקה, ארגון הטרור החצי מדינתי של החות’ים. החות’ים להזכירכם תוקפים בטילים ובכטב”מים את העיר אילת.
החות’ים מבצעים כעת בהנחיית איראן פיגוע אסטרטגי במדינת ישראל הם חוסמים באמצעות מתקפות על הספינות את התנועה הימית אל וממדינת ישראל את התנועה הימית והמסחר של מדינת ישראל למדינות וממדינות דרום מזרח אסיה והמפרץ הפרסי.
כך לפתע במלחמה הרב זירתית הזו נסתבר לכל מי שרצו להיות מופתעים במערכת הבטחון ובממשלה ב 40 השנים האחרונות, מי שתמכו בקיצוץ ובהיקף עצום של צה”ל ולא קידמו את נושא המשמר הלאומי ובכלל, נסתבר שכוח המגן של מדינת ישראל קטן מידי. קטן עד לרמה שמסכנת את קיום המדינה ותושביה. בלשון מוכרי הבגדים בחנויות, צה”ל שאמור להגן על המדינה ותושביה קטן ביחס לאיומים ב-2 מספרים מהנדרש.
כעת התברר לכל המבינים בתחום הביטחון שהמציאות היא בדיוק כפי שהזהירו כבר לפני מס’ שנים, האלוף מיל יצחק בריק והמכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן וצוותי המומחים שעבדו איתם וגם אחרים.
מסתבר שצה”ל לא ערוך כלל ועיקר למלחמה רב זירתית נקודה. חמור לא פחות, בספק אם צה”ל ערוך למלחמה חד זירתית קצרה ויעילה.
ההתנהלות הממושכת מידי בעזה מוכיחה זאת היטב, חסרה המסה (מוחזקת בצפון וביו”ש) שהיא זו שמכריעה את האוייב במהירות.
הסבר קצר
בגדול הצבא הסדיר וצבא המילואים של מדינת ישראל קוצצו מאוד במהלך 40 השנים האחרונות וכעת הם קטנים מאוד ביחס לכמות ואיכות האיומים במרחב. בנוסף, אין למדינה ולאזרחים משמר לאומי אזרחי שישחרר את צה”ל מהכורח לשמור על העורף.
חמור מכך, לא היו בין מקבלי ההחלטות במערכת רבים שהבינו מדוע בכלל צריך משמר לאומי אזרחי.
כך במציאות ב 7 לאוקטובר היו כיתות כוננות מעטות מאוד, שלא מסוגלות להגן ביעילות על התושבים של העוטף והתוצאות מונחות לפתחנו.
מדוע מדינת ישראל נקלעה למצב הזה? יש סיבות רבות למצב הזה, חלקם ארגוניות, חלקם תקציביות, חלקם אולי פוליטיות. לא נסביר אותם כאן ועכשיו זולת את הבעיה החשובה ביותר.
העניין הוא חוסר ההבנה הביטחונית של האחראים על הביטחון בממשלות ובמערכת הביטחון. הם לא הבינו נכון את המצב האסטרטגי של מדינת ישראל ביחס להתפתחויות במרחב. כעת ובגלל האסון הכבד והקשיים בהשגת הכרעה מהירה בעזה וחוסר היכולת לפעולה עוצמתית נגד החיזבאללה בצפון יש הבנה התפקחות. צריך לפעול כדי שההבנה הזו תהיה מושרשת ולא אירוע זמני.
מה חייבים לעשות?
השינויים והשיפורים הנידרשים לצה”ל ולכוחות הביטחון הם רבים. חייבים להתחיל בהם כבר היום ולא אחרי המלחמה.
אפרט רק מעטים ורק בתחום הכמותי ולא האיכותי שגם שם יש לטפל אך השינויים חשובים:
1, הקמת עוד אלפי כיתות כוננות שיתפרסו בכל ישוב, עיר ושכונה. כיתות חמושות ומאומנות שיהיו בניהול ואחריות פיקודית ולוגיסטית של חטיבות מרחביות שהן יהיו בפיקוד ובאחריות של משמר לאומי ארצי. לא בפיקוד של צה”ל, שבמלחמה יהיה חייב להיות טרוד באויב מבחוץ לרבות זה שביו”ש.
הערכה היא שכיתות כוננות מאומנות, כיתות מאורגנות, חמושות וגדולות יכולות לנטרל כ 90% מכל התוצאות של תקיפה יבשתית של ארגוני הטרור. זאת עד לחבירה ולקבלת האחריות על האירוע של הכוחות המקצועיים של צה”ל, מג”ב ומשטרת ישראל.
2, הקמת אוגדות שריון (טנקים, נגמ”שים כבדים, ציוד הנדסי וכד’) ואגדי ארטילריה רבים נוספים, שם היה עיקר צמצום הכוח ושם חייבים להרחיב.
השילוב של כוחות משוריינים גדולים עם כוחות החי”ר, הארטילריה וחיל האוויר בסיוע צמוד של אש מהאוויר והים הוא המפתח החשוב ביותר ליכולת להתמודדות מוצלחת ויעילה במלחמה רב זירתית וגם במלחמה חד זירתית.
3, הקמת חיל טילים גדול ועמוק שכולל טילים מדויקים לכל הטווחים ופגזים מדויקים, תותחים ארוכי טווח וצבא של כטב”מים משוטטים ומתאבדים כשנדרש. כוח שיוכל לנטרל במהירות הגבוה ביותר וביעילות איומים קרובים ורחוקים ולסייע לחיל האוויר.
4, להאיץ את הפיתוח וההצטיידות בהגנת לייזר. אין אמצעי יעיל וחסכוני יותר מתותחי הלייזר ליירוט של רקטות, פגזים וטילים מדוייקים שהם עיקר הנשק ההתקפי של ארגוני הטרור ואיראן.
אני חוזר, גורם הזמן כאן הוא החשוב מאוד וחייבים להתחיל לבצע כבר בזמן המלחמה. המלחמה הזו אינה המלחמה האחרונה.
קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: דובר צה”ל