הריאליטי של סינוואר – עונה 2

ביקום אחר, היום, יום שלישי, 7 בבוקר, ישראל חוזרת למצב מלחמה. רקטות היו חוזרות לעוף אל העורף. לחימה הייתה מתבצעת בין מחבלים לכוחות צה”ל. היינו ממשיכים לכתוש את חמאס ולנסות להחזיר את כבודנו.

אך במציאות שלנו, זה לא קורה – ומי שמושך בחוטים הוא לא אחר מיחיא סינוואר, במאי הריאליטי של העשור. הפסיכופט הזה משחק בקלפים שיש לו בידיים כאומן, בונה את עצמו כסוג של נבל מארוול ומוביל את ממשלת ישראל והעומד בראשה ככלב ברצועה. ברצונו יסלים, ברצונו ישקיט. החמאס שולח מחבלים להתעמת ולהציק לכוחות צה”ל – והחיילים לא יכולים להגיב. ישראל הרי חייבת לעמוד בתנאי הפסקת האש, אנחנו מדינת חוק דמוקרטית ולא ברברים חסרי אחריות כמו האויב.

התקשורת כבר כמעט שבוע ב”פסטיבל השיבה הביתה”. אין צורך במומחי הביטחון, השקט פושט בכל הגזרות. אם אין לחימה בעזה, כל האויבים האחרים יושבים בשקט. צופים. מחכים. לומדים. מתכננים. הפרסומות כבר לא חמורות סבר, סינוואר דאג לשים חיוך על פניהן של קרייניות החדשות. בכל יום חמאס “מוצא” עוד חטופים. הפסטיבל יכול להמשך. העולם מזרים כמויות חסרות תקדים של ציוד, דלק, גז וכל מה שרצוי על ידי החמאס והאוכלוסייה העזתית.

פתאום ידיעה, סינוואר פגש את החטופים. דאג שהם יספרו את זה. הבמאי הסכים לרדת אל המשתתפים ולדבר איתם. אם אפשר לעבור מדרגת בן מוות לסלב, למה לא לנצל את זה?

הממשלה נגררת. ראש הממשלה מובל. הם לא יודעים מה לעשות. הציבור דורש החזרת החטופים. הציבור דורש חגיגות. הציבור רוצה אסקפיזם.

הציבור מתחיל לשכוח את הטבח. את הפרצופים של 1400 השחוטים לא מראים לנו. תינוקות, ילדים, אמהות, אבות, סבתות. נשים, גברים. חיילים, חיילות. משפחות נשרפו למוות מחובקות. נשים נאנסו ונורו למוות בזמן החדירה. חיילים ערופי ראש. אותם אף אחד לא יכול להציל כבר. עליהם אף אחד כבר לא ישמח. הנקמה עליהם מתרחקת.

המחיר יעלה, סינוואר הבמאי ידאג לזה. הריאליטי נכנס לעונה השנייה שלו. הסיכונים תמיד עולים בעונה השנייה. הריגושים חייבים לעלות.

צריך לבטל את העונה השנייה ובהקדם. צריך לחסל את הבמאי ואת כל צוות ההפקה שלו. חייבים להשמיד את החמאס ואת בני בריתו.

קרדיט: ערוץ אינטליניוז – דון קורליאון  קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות