בזכות האומה החמושה והכוח המבוזר
יתכן שזה הלקח החשוב ביותר של מלחמה הזו.
חבל שרק אירוע לאומי טראומתי כאסון הכבד הוא הטבח הנורא בתושבי עוטף עזה ב 7 באוקטובר.
אסון בו נרצחו ונהרגו בקרבות עד עכשיו כ 1,100 איש, נחטפו כ 240 נוספים ונפצעו עוד אלפים.
חבל שרק האסון הלאומי בסדר הגודל הזה גרם למערכת הלאומית שלנו לקבל החלטות שכבר הוצעו בעבר ע”י רבים, החלטות שהיו חייבות להתקבל כבר לפני שנים רבות.
מסתבר שרק האסון הזה גרם לקובעי המדיניות שלנו ולארגוני הביטחון שלנו להבין שחייבים להקים כאן ומייד כוח מגן לאומי מבוזר, כוח שאינו חלק אינטגרלי מצה”ל או ממשטרת ישראל.
וזאת יש לדעת שעיקר תפקידו של צה”ל הוא הערכות למלחמה באויב החיצוני, אויב שהוא צבא או ארגון טרור שמצוי במדינות האחרות במרחב וכן לרבות ארגוני הטרור הפלסטיניים ביהודה ושומרון.
כך גם ברור שעיקר תפקידה של המשטרה הוא שמירה על הסדר הציבורי, תקינות התעבורה, חקירת מקרי העבריינות מכל הסוגים, ביצוע מעצרים, הגשת כתבי אישום ובגדול שירות לאזרח.
הגורמים הנ”ל, צה”ל ומשטרת ישראל לא בנויים למתן פתרון מיידי מהיר לתקיפה של טרוריסטים על האזרחים, הערים והישובים.
הפתרון, שסוף סוף ,המדינה, ורק בלחץ הציבור, פתרון שמבוצע כעת הוא הקמת צבא של כיתות כוננות.
פורסם שמאז ה 7 לאוקטובר כבר הוקמו בארץ כיותר מ- 700 כיתות כוננות נוספות על הקיימות.
הוקמו כיתות כוננות חדשות וכיתות כוננות נוספות, כיתות הכוננות הוקמו במאות ישובים ולהערכתי בשבועות הקרובים יוקמו מאות כיתות כוננות נוספות.
האם זה טוב? בוודאי טוב מאוד!
האם זה מספיק? לא, עדין רחוק מלהיות יעיל!
מדוע? מאחר וחייבים מייד ובמקביל לארגן את כיתות הכוננות לפי קריטריונים שיגבירו משמעותית את היעילות שלהם.
קריטריונים כגון:
1, הקפדה על הגודל הנדרש של כיתות הכוננות(הן יכולות וצריך שיהיו אם נדרש גם בגודל של מחלקות פלוגות וגדודים) לישוב.
זאת לפי מס’ התושבים ביישוב ומשתנים ייחודיים אחרים המתאימים למבנה היישוב.
הגודל והמיומנות של כיתת הכוננות כפי שנוכחנו באירועי ה 7 לחודש קובעים את מידת ההצלחה של כיתת הכוננות בסיכול הטרור.
2, נדרשת הקפדה על האימונים המסודרים של חברי הכיתות, על רמת המקצוענות ועל הפעילות השגרתית באזור המגורים.
3, חייבים לגבש תורת הגנה כללית וגם כזו המתאימה למבנה הייחודי של היישוב.
4, אם וכאשר נדרש ובהתאם לתורת הלחימה יהיו לכיתות הכוננות גם חימוש כבד יותר מרובה ארוך וגם אמצעי ניידות מהירים מהרגליים(רכב ייעודי וגם אופנועים).
המטרה : להגן על החיים של התושבים ולבלום את התוקפים לפחות עד להגעת כוחות הצבא והמשטרה בהיקף וביכולת מספיקים כדי לסכל את האיום.
קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונה: לע”מ