עסקת ברטר: מטוסי סוחוי 35 רוסים תמורת טילים בליסטיים איראנים

המכון לחקר המלחמה (ISW) אמר כי איראן עשויה להגיע בקרוב להסכם על העברת טילים בליסטיים לצבא הרוסי.

החלטת מועצת הביטחון 2231, האוסרת על איראן לספק טילים בליסטיים למדינות אחרות, תפוג ב-18 באוקטובר.

רוסיה שואפת להשיג את הטילים הבליסטיים “פתח-110″ ו”זולפיקאר” האיראניים, שטווח הפעולה שלהם הוא 300 קילומטרים ומעלה.

בכירי ממשל ביידן שוקלים פעולות סמויות וגלויות כדי להרתיע את איראן מלמסור לרוסיה כלי נשק בעלי ביצועים גבוהים מסוימים.

רוסיה רודפת כעת אחר טילים בליסטיים קרקעיים חסכוניים עם טווח של 800-1,000 ק”מ, שרוסיה לא פיתחה בעצמה עקב מגבלות קודמות של אמנת INF (הטווח המרבי של איסקנדר SRBM שלה הוא רק 600 ק”מ) וכל הטילים הבליסטיים היבשתיים האחרים שיש לה הם טילים בליסטיים בין-יבשתיים ארוכי טווח מאוד.

קרדיט: ויקיפדיה

הצבא הרוסי רוצה לפגוע בכמה מטרות במערב אוקראינה, כלומר אזורי לבוב, וולין ואיוואנו-פרנקיבסק, אך ההגנה האווירית שסופקה על ידי נאט”ו הופכת יעילה יותר בהפלת טילי שיוט של רוסיה (המודיעין של נאט”ו גם נותן לאוקראינים זמן להעביר/להסתיר נכסים לפני התקפות הטילים הרוסים הללו).

אבל טילים בליסטיים יעילים יותר מכיוון שהם יכולים לחמוק מרוב מערכות ההגנה האווירית ולהגיע למטרות מהר יותר. אבל הצבא הרוסי לא יכול להגיע לאותם אזורים עם טילי איסקנדר אלא אם כן הם משוגרים מבלארוס. אבל נראה שמוסקבה לא רוצה להשתמש בבלארוס לשיגורים אלה (בינתיים) – תוך שהיא מציינת שהם עדיין מנצלים את המרחב האווירי שלה כדי לשגר טילים היפרסוניים מדגם Kinzhal.

עם זאת, הגעה לאותם אזורים מערביים מנקודות שיגור בגבולות רוסיה תדרוש טווח ארוך יותר. (הערה: המרחק מאזור בריאנסק ללבוב הוא יותר מ-700 ק”מ). זו הסיבה שכמה טילים בליסטיים איראנים יכולים למלא את הפער הזה.

קרדיט: ערביכ דפנס     קרדיט לתמונה: תסנים