מתקפת המדוייקים

החימוש היבשתי והימי המדויק הוא כעת אמצעי התקיפה החשוב ביותר במלחמות.

זה השינוי העולמי שמתבצע כעת בכל הצבאות המתקדמים בעולם.

זאת לאחר הפקת הלקחים מהמלחמה המתמשכת והחשובה ביותר מאז תום מלחמת העולם השניה, היא מלחמת רוסיה אוקראינה.

ברור שהחימוש הסטטיסטי הנפוץ ביותר ימשיך להתקיים אך הוא כבר לא יהיה האמצעי המשפיע ביותר על המלחמה.

כך, הליך דומה, התרחש היסטורית לאחר התחלת השימוש ברובים בשדה הקרב. אז השימוש בחרבות, כידונים וקשת וחץ פחת ,ובמהירות, עד למצב בו הוא פסק לחלוטין.

יש לדעת שהחימוש הסטיטיסטי הוא חימוש בו הרקטות או הפגזים משוגרים, ובכמויות גדולות, בכיוון כללי של היעד, כאשר הכוונה היא שאחדים מעשרות או לעיתים מאות ואלפי חימושים ששוגרו לכיוון המטרה, יפגעו ביעד.

לצד העלות הנמוכה ליחידה של החימוש הסטטיסטי, החסרונות של החימוש הזה רבים מאוד, כגון:

1, כדי לנסות ולפגוע ביעדים חייבים לקיים צבא גדול, חטיבות של משגרי חימוש רבים, תותחים ומשגרי רקטות.

2, בנוסף חייבים מערך לוגיסטי כבד של ייצור ושינוע של אלפי טונות של תחמושת , מזון, דלק וגם מערך תחזוקה לחטיבות של הכוחות הלוחמים.

3, להפעלת הנ”ל נדרש כוח אדם רב מאוד, עשרות אלפי אנשים שחייבים לתפעל מערכת מורכבת של פיקוד ותיאום.

4, כל המערך הענק הנ”ל פגיע מאוד לאש מנגד.

5, עלות הקמת המערך הנ”ל אדירה וכוללת גם רכש של אלפי פלטפורמות וציוד עזר, תיפעול ותחזוקה של המערך הכבד לרבות הכשרה ואימון של האנשים.

6, מבצעית, מסתבר שהמערך הכבד הזה לא יעיל ולאחר שהוא מופעל במקביל ע”י שני הצדדים המלחמה בדרך כלל נתקעת במצב של קיפאון, סטגנציה, הקזת דם ומשאבים ללא תוחלת.

החימוש המדויק שהטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לייצר נותן מענה מבצעי יעיל ובמפתיע גם זול יחסית למרבית בעיות הנ”ל.

 

ירי רקטת כידון קסום ממשגר ה־LYNX, זוהי רקטה ארטילרית מתקנת־מסלול:

קרדיט לתמונה: ויקיפדיה

 

הדרך:

התקנה של ראשי ביות על הפגזים והטילים.

וכך אמצעי החימוש שיש להם כעת “מוח”, יודעים בכל  יחידת זמן, לאחר שיגור,  את מיקום הטיל או הפגז או המל”ט המתאבד ביחס למיקום המדוייק של היעד.

בנוסף, גם התקנה של כנפונים על גוף החימוש שבאמצעותם ראשי הביות מדייקים את מסלול הטיסה באוויר ומאפשרים את הפגיעה נמדוייקת ביעד.

כך טילים ופגזים מדויקים מעטים ישיגו תוצאה משמעותית טובה יותר מזו של אלפי הרקטות ופגזים סטטיסטיים.

המשמעות היא: צימצום גודל הצבא, העורף הלוגיסטי, העלויות המטורפות, כוח האדם הרב והשגת יעילות התקפית והגנתית.

יש לדעת כי לריבוי חימושים מדויקים משמעות קשה במיוחד מבחינת ההגנה האקטיבית באמצעות טילים נגד טילים.

כעת נהיה חייבים ליירט כל חימוש מדויק, טיל או פגז או מל”ט מתאבד מאחר ואין כאן סיכוי לנפילת החימוש בשטחים פתוחים.

הטילים נגד טילים והמערך שמפעיל אותם יקרים מאוד, עלותם ליירוט בודד גדולה פי כמה, לעיתים גדולה בסדר גודל ויותר מעלות החימוש המדויק אותו הטילים חייבים ליירט.

אז ברור שהיתרון הוא לצד התוקף כי הטילים ,שיעילותם ביירוט, חלקית, יתכלו במהירות.

האמצעי היחיד שיוכל להתמודד עם מתקפה נרחבת של חימוש תוקף מדויק הוא הלייזר רב העוצמה שעלות הפקתו זניחה ביחס לכל חלופה.

להערכתי, בגלל טעויות בהערכת המצב, התחום הזה עדיין בפיתוח, תותחי הלייזר רבי העוצמה עדיין לא על המדף, ומנגד הטילים והפגזים המדוייקים כבר כאן ובגדול.

autonomous artillery rocket system:

קרדיט: : אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.         קרדיט לתמונה:באדיבות חברת אלביט