נפט עיראקי בתמורה לגז איראני. התרגיל שמאחורי ההסכם “מסתורי”

הודעתו של ראש ממשלת עיראק, מוחמד שייע אל-סודאני, על הסכם לפיו כמויות של נפט גולמי מארצו יוחלפו בגז איראני להפעלת תחנות כוח חשמליות, עוררה מחלוקת רבה בקרב כלכלנים. ופוליטיקאים, וביקורת קשה רשתות החברתיות.

לאחר ההסכם, חלק הביעו את תמיכתם הנמרצת, במיוחד עם בוא הקיץ החם בו גדל הצורך בחשמל ביתי, בעוד שקבוצה אחרת גינתה את ההסכם, וטענה שהוא פוגע באינטרסים של ארצם ומביא תועלת רבה רק לטהרן.

לפי סוכנות הידיעות העיראקית הרשמית ” INA “, ביום שלישי נחתם ההסכם בבגדד, ו”מנהל משרד ראש הממשלה, איחסן יאסין אל-עוודי, חתם על ההסכם מהצד העיראקי, ומצד האיראני נחתם על ידי השגריר האיראני בבגדד, מוחמד קאזם אל סאדיק.

מהסוכנות נמסר כי “ההסכם הושג לאחר משא ומתן שנמשך מספר ימים, בו השתתפו משלחות וועדות טכניות משני הצדדים”.

עוד צויין כי ההסכם מגיע “במסגרת המאמץ הממשלתי לטפל במשבר אספקת הגז המניע תחנות כוח, ולהימנע מבעיות מימון ומורכבות הסנקציות האמריקניות שמנעו את המשכיות תשלום דרישות היבוא. “

 

אל-סודאני מצדו אמר בנאום שפנה לעם העיראקי, “ההחלטה תבטיח את רציפות אספקת הגז, והמשבר הנוכחי יסתיים בכך”.

עוד הוסיף, “התחדשה אספקת הגז האיראני, והכמויות יגדלו החל מהערב (שלישי בערב). יוזרמו 10 מיליון מ”ק תקניים, ונחזור לאותן כמויות קודמות, וכבר נחתם הסכם בהעניין הזה.”

הוא טען כי “בגלל היעדר אישורים אמריקאים להעברת כספים לאיראן, אספקת הגז הופסקה מוקדם יותר, וירדה ביותר מ-50 אחוז”.

הוא הדגיש כי “עיראק שילמה את כל דמי הגז האיראני בהיקף של 11 מיליארד דולר, והוא הופקד בחשבון של חברות איראניות והעברנו 1.8 מיליארד יורו לאיראן לתשלום דמי גז”.

הוא ציין כי “פרויקטי הגז הלאומיים הנוכחיים  שלנו עם Total של צרפת, ופרויקטי הגז של בצרה, יסיימו את הצורך בייבוא ​​לאחר השלמתם תוך שנתיים עד שלוש”.

עיראק מייבאת חשמל וגז מאיראן, המהווים יחד בין 33 ל-40 אחוזים מאספקת האנרגיה שלה, במיוחד בחודשי הקיץ הלוהטים שבהם הטמפרטורות מגיעות ל-50 מעלות צלזיוס וצריכת האנרגיה מגיעה לשיא.

דובר משרד החוץ האמריקני סירב להתייחס להסכם החליפין בין עיראק לאיראן, ולא לשאלה שנשאל האם הסדר כזה עלול להפר את הסנקציות האמריקאיות?.

“לא חל שינוי במדיניות האמריקנית כלפי איראן או עיראק, שכן ממשל (נשיא ארה”ב ג’ו) ביידן ממשיך ליישם את כל הסנקציות האמריקניות על איראן”, אמר הדובר, והוסיף כי וושינגטון “תומכת מאוד בדרכה של עיראק לקראת עצמאות אנרגטית”.

עיראק מוציאה מדי שנה כ-4 מיליארד דולר על יבוא גז ואנרגיה מאיראן, ובמקביל שורפת כמויות אדירות של גז טבעי כתוצר לוואי של מגזר הדלק שלה.

 

“צורך הכרחי”

בהתייחסו ליתרונות שתרוויח עיראק מההסכם החדש, הסביר הכלכלן, עבד אל-רחמן אל-משהדאני, כי “פרטי ההסכם עדיין אינם ברורים, עד לקבלת מידע נוסף ממשרד הנפט”.

המומחה העיראקי הוסיף כי “ההסכם בכללותו יועיל למדינה, מכיוון שלפי הצהרות ראש הממשלה, אנו עדיין זקוקים בין שלוש לארבע שנים כדי להגיע לאספקה עצמית מספיקה, ואז אנו עשויים להפוך ליצואנים של החומר הזה, לאחר שהיינו צרכנים שלו.”

בין היתרונות החשובים ביותר שעיראק תקצור באופן עקרוני, לפי אל-משהדאני, הוא שהמדינה “צריכה, בעונות השיא (קיץ), יותר מ-50 מיליון רגל מעוקב גז כדי לכסות את הצרכים, אבל מה שיש לנו הוא לא יותר מ-20 מיליון, אבל בשנה החולפת או בשנים לפני היו לנו רק חמישה מיליון”.

אל-משהדאני טוען שההסכם הגיע בזמן הנכון, “מכיוון שהקיץ, שבו הטמפרטורות מגיעות לפעמים ליותר מ-50 מעלות צלזיוס, הופך לעונה של אי שקט והפגנות עממיות בגלל הפסקות חשמל ושיבוש חיי היום יום, במיוחד בתחום של קירור, אחסון מזון ומיזוג אוויר”.

מנגד, ראש מרכז קולוואטה למחקרים ודעת הקהל העיראקית, בסיל חוסיין, סבור כי ההסכם שנחתם הוא “לא הוגן” ולא התחשב באינטרסים הלאומיים של ארצו.

חוסיין הסביר בציוץ ארוך שפרסם בעמוד הטוויטר שלו כי ההסכם יגרום לעיראק לקנות אנרגיה מאיראן במחירים הגבוהים פי כמה מהתעריפים העולמיים.

 

עם זאת, משרד הנפט העיראקי אישר מוקדם יותר כי ההסכם עם איראן יבטיח זרימה חלקה של הגז המסופק, והוא ייושם על פי מנגנון מוסכם ועל פי תמחור השווקים העולמיים, על פי סוכנות הידיעות הרשמית ,שציטטה את הדובר אסם ג’יהאד.

 

“הוראות הכרחיות”

אל-משהדאני מסכים שעיראק קנתה גז איראני במחירים גבוהים מהשוק והסביר: “אבל כל זה היה באשמת הממשלות הקודמות שלא ביקשו לפתור את הדילמה הזו, בניגוד למה שהממשלה הנוכחית, שמתכננת להגיע לאספקה ממקורות עצמאיים בתוך פרק זמן קצר”. ההנחה היא שזה לא יעלה על ארבע שנים.

הוא הוסיף, “ההסכם הנוכחי נוח לעיראק, כי הוא שומר על עתודות המטבע הקשה של המדינה כאשר ההסכם מבוסס על עקרון החליפין הטהור, כלומר נפט תמורת גז”.

עם זאת, הנרי רומא, אנליסט במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, סבור כי הסכם החליפין לא ימנע מאיראן להמשיך ולנסות להשתלט על כספה של עיראק.

“אני לא משוכנע שהסדר החליפין הטהור, כפי שתואר על ידי אל-סודאני, מספק את איראן לאור הצורך שלה במטבע קשה”, אמר לרויטרס.

הוא המשיך, “גם אם ההסדר הזה יוכחש, זה כנראה לא ימנע מאיראן לשאוף להשיג את מיליארדי הדולרים שעדיין מוקפאים בחשבונות עיראקים”.

מנגד, אל-משהדאני מתעקש לתאר זאת כ”הסכם הכרחי” כדי למנוע קשיים כלכליים רבים ותסיסה עממית, ומסביר שניתן לייבא גז רק מאיראן.

אל-משהדאני אמר, “לדוגמה, אם היינו יכולים לייבא גז מקטאר השכנה במחירים זולים יותר, אם  רק היו לנו תחנות ומחסנים לאחסון גז נוזלי בנמל אום קאסר (מחוז בצרה) בדרום עיראק”.

 

והוא הוסיף, “כמו כן, במקרה של יבוא גז, אנו זקוקים לצינורות שיובילו אותו לכל אזורי עיראק, שאינם זמינים כרגע.

באשר למנהל המרכז למידע ומחקרי אנרגיה בלונדון, מוסטפא בזרקן, הוא מאמין שאיראן, שהיא מדינה עשירה בנפט, לא צריכה יותר נפט גולמי.

והסביר – “אני מסכים עם אלה שאומרים שההסכם עדיין לא ברור, ועלינו להמתין לפרטים נוספים, בין אם מהצד העיראקי או האיראני”.

הוא המשיך, “ראשית, עלינו לדעת מדוע איראן זקוקה לעוד נפט גולמי? האם בגדאד תמכור אותו בשם טהראן על מנת שהאחרונה תוכל להתחמק מסנקציות אמריקאיות? והיכן יופקד הכסף מהמכירות הללו?”

מומחה הנפט נוטה להאמין שאיראן מנסה לעקוף את הסנקציות, וכך להשיג יותר כסף על ידי מכירת נפט גולמי עיראקי.

קרדיט: אלחורה   קרדיט לתמונה: אלבאר אלאן