האמנם נמצא מתקן גרעיני ליד העיר אלקוצייר שבגבול סוריה-לבנון? חלק ב’

חלק א’ : https://nziv.net/93890/

 

מתקן זמזם –  زمزم

לסוריה יש עד 50 טונות של אורניום טבעי, שהועבר לאתר תת-קרקעי סודי ממערב לעיר אל-קוסייר לאחר שהמהפכה הסורית נכנסה לשלב הסכסוך המזוין, על פי הערכות מודיעין שדווחו על ידי המגזין הגרמני .

המידע התבסס על תעבורת תקשורת שיורטה, שהבולטת שבהן הייתה תעבורת רדיו, שבאמצעותה התייחס גורם בכיר בחיזבאללה ל”מפעל אטומי” באל-קוסייר, המכונה ברובו “מתקן זמזם”, תוך מתן ,חוזר ונשנה, של עדכונים בטלפון לראש הוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה, איברהים עותמאן. מאז, מתקן אל-קוסייר, שקודם לכן התעלמו ממנו, נמצא תחת זכוכית המגדלת של המומחים.

אחד מתושבי העיר (שביקש שלא לחשוף את זהותו) מתייחס ל”היסטוריה של הפרויקט, שראשיתו כמעט לפני שני עשורים”.

הוא מציין שיש פיקוח איראני ישיר עליו, ואמר, “קודם זה היה מרכז למחקר מדעי, אבל הנסיבות שליוו את הפרויקט עוררו ספקות רבים, כמו הפסקות חשמל רגילות בימי שני ורביעי, שיבושים בתקשורת במקביל לשיירות שנכנסות לשטח בליווי כוחות מדיוויזייתהמשמר הרפובליקה הנוכחים באזור ונותנים אבטחת צבאית באזור, קיומם של תרגילים ומנהרות, לרבות מנהרה גדולה המחברת את אזור ואדי חנה בסוריה לאזור הקסר בלבנון, וכן סגירת האזור, שהוא אתר ארכיאולוגי ותיירותי, על מנת להרחיק תיירים.  היינו נתונים גם לחקירות לגבי האורחים שלנו מערים אחרות בסוריה. גם אם האורח לא היה סורי, הוא והמארח שלו עלולים היו להיעלם אל הלא נודע”, והוא גם נזכר באירוע שרועה צאן נורה ונהרג בטעות ליד המתקן.

בשיחתו עם אתר החדשות Raseef22, הצעיר שולל אפשרות של פעילות גרעינית במתקן, במיוחד על סמך ההשערה של שימוש באגם זיטה לקירור הכור. בניית הסכר מאחורי האגם נועדה לכסות על תנועת מכונות כבדות באזור, מה שמרמז על קשר בין המתקן לייצור ואחסנה של כלי נשק, המועברים לאחר מכן דרך מנהרות לחיזבאללה. הוא גם הצביע על מבצע זדוני לעקירת תושבי האזור, באמצעות חיכוך עדתי ועידוד פגיעה במרכיבים החברתיים שם, מלווה בתהליך של רכישת קרקע על ידי האיראנים.

הוא סיכם את הצהרתו באומרו, “מאז שהמורדים השתלטו על טל מנדו, מה שהותיר את האזור חשוף אליהם, בעבר, האתר נחשב למתקן לאחסון נשק קונבנציונלי עבור חיזבאללה. עם זאת, לאחר ש”דר שפיגל” דיבר על כך שהוא אולי מתקן גרעיני, המכון החל לבחון זאת באופן שוטף. אבל היעדר מידע נוסף על ספקי כוח, הקשר לכאורה לאגם או לאספקת מי תהום, מערכות הוצאת מים וניקוז מים, מערכת אוורור, אמצעי אבטחה וגודל המתקן התת קרקעי, יחד עם מידע בשטח של עריקים או פקחים בינלאומיים, לא מאפשרים להגיע למסקנה מוחלטת לגבי פעילות גרעינית אפשרית באתר.”

ההשערה שמדובר במתקן גרעיני לא נשללה על ידי האלוף מג’ד אל-קאיסי, מנהל תוכנית הביטחון וההגנה במרכז לקביעת מדיניות, אך הוא גם אינו רואה בהשערה זאת כסבירה. הוא מציין כי “האזור הגיע לשליטה של ​​פלגי אופוזיציה המתנגדים למשטר אסד בשלב מוקדם, ואם היה מתקן גרעיני, הפלגים הללו, שחלקם שייכים לקבוצות קיצוניות, היו מודעים לכך. הקרבה לגבול לבנון מאפשרת למודיעין המערבי והישראלי לאתר אותו, במיוחד בהתחשב בכספים העצומים הנדרשים לפרויקטים גרעיניים, שחסר למשטר אסד הנצור”.

בשיחה עם Raseef22, הוא מוסיף, “ייתכן שבניית המתקן החלה להפוך לזו של מתקן גרעיני לאחר שחיל האוויר הישראלי הפציץ את אתר אל-קיבר (בדיר א-זור) במזרח סוריה ב-2007. עם זאת, מה שקרה בתוך סוריה, עם מהפכה שהפכה מאוחר יותר לסכסוך מזוין, עצרה את הפרויקט הזה. במהלך הקרבות האינטנסיביים שהתרחשו ברוב אזורי סוריה מסוף 2012 עד 2015, היו מוטות הדלק הגרעיניים, שהועברו בעבר על ידי ממשלת אסד מאתר אל-כיבר, הועברו לאתר אל-קוסייר לאחר שחיזבאללה השיג שליטה איתנה על העיר, ואבטח אותם שם. המוטות הועברו רק למטרת אחסון בתוך המבנים והמנהרות התת-קרקעיות, ולא למטרות העשרה. להערכתי, ייתכן שהמתקן עבר טרנספורמציה למטרות צבאיות, אך לא למטרות גרעיניות, למרות שאני לא שולל זאת.”

 

קרדיט: רצייף 22