הברחת דולרים לחו”ל – בעיה שמאיימת על הכלכלה העיראקית
עם המשך משבר הדולר בעיראק וירידת מחיר המטבע המקומי, הפגינו ביום רביעי מאות עיראקים מול מטה הבנק המרכזי בבגדד, בו הם רואים אחראי למה שקרה , בדרישה להוזיל את מחיר הדולר.
הדולר האמריקאי נסחר ברמות מחירים של עד 1,600 דינר, אם כי הבנק המרכזי קבע את מחירו בטווח של 1,460 דינר.
ירידת הערך של המטבע העיראקי חלה במקביל להטלת פיקוח חדש על העברות כספים, ולמניעת חלק מהבנקים מהשתתפות במכירות פומביות של מטבעות.
הבנק הפדרלי של ניו יורק אישר בנובמבר פיקוח מחמיר על עסקאות בדולר בינלאומי עבור בנקים מסחריים עיראקים.
רויטרס מסרה בדיווח ביום רביעי כי הצעדים הכוללים שננקטו, הקשורים לדולר, מטרתם “להפסיק את הברחת מטבע זר לאיראן”.
איך מוברח הדולר מעיראק?
פרופסור ליחסים כלכליים בינלאומיים באוניברסיטה העיראקית, עבד אל-רחמן נג’ם אל-משהדאני, מסביר בראיון לאתר החדשות “אל-חורה” את השיטות של “הברחת מטבע זר מעיראק”, ומסביר כי התרחיש הנפוץ ביותר קשור ל”יבוא סחורות מאיראן וממדינות שכנות, עם חשבוניות על עסקאות כנגד סחורות דמה, או עם חשבוניות מזויפות שבהן המחירים מנופחים במידה רבה”.
הוא הוסיף כי חלק מהסוחרים והיבואנים מסתירים את שמם בעסקאות המסחריות שלהם כדי שלא יופיעו ברשימות “הבנק המרכזי או המס והמכס”, ולחלקם אין תעודת יבואן המאפשרת להם לבצע חילופים מסחריים.
אל-משהדאני ציין כי לאחר הנהלים שהטיל הבנק המרכזי לעקוב אחר מקורות העברות, בין אם הספק או הלקוח, ולבדוק את “משלוח הסחורות והגעתם לעיראק”, דחפו סוחרים ופעילים להברחת מטבעות, או לפנות לשוק הכספים כדי שיבריחו עבורם “דולרים מזומנים”, וזה התרחיש הפעיל ביותר בימים הנוכחיים.
אל-משהדאני מסביר כי יש אנשים שקונים “דולרים במזומן” מהשוק העיראקי, “כדי שיועברו דרך מעברי הגבול כדי שיוברחו למדינות שכנות כמו איראן, טורקיה וסוריה”.
איראן זקוקה למטבע הדולר על מנת לייצב את הכלכלה המתדרדרת שלה, שהושפעה קשות מהסנקציות האמריקניות שהוטלו מאז 2018 לאחר שנשיא ארה”ב דונלד טראמפ הודיע על הפרישה מהסכם הגרעין של טהראן עם שש המעצמות בעולם.
המטבע ההפכפך של איראן איבד כ-30% מערכו מאז שההפגנות שטפו את המדינה בעקבות מותו של כורדית איראנית, מחסה אמיני, בת 22, ב-16 בספטמבר, שבודד עוד יותר את המדינה.
הממסד הפקידותי של איראן השתמש במשך שנים בחברות “חזית” מעיראק ועד טורקיה כדי להשיג את הדולרים הדרושים לו לעסקאות בינלאומיות ולממן את הנציגים שלו ברחבי המזרח התיכון.
חבר ועדת הכספים בפרלמנט העיראקי, ג’מאל קוגר, הסביר כי הברחת מטבע חוץ מעיראק אינה מוגבלת רק להעברתו לאיראן, שכן הוא מוברח ל”סוריה, לבנון, טורקיה, תימן ולעיתים לחלק ממדינות אירופה”, והדגיש כי הדבר תלוי בסוחר שמבצע את תהליך ההתחמקות.
קוגר הסביר את מנגנוני הברחת הדולר, המתבצע ב-3 דרכים.
הראשונה היא באמצעות “העברות שנעשות דרך בנקים, שחלקן באמצעות חשבוניות כוזבות ובעלויות מוגזמות עבור מחירי הסחורה”.
באשר לשיטה השנייה, מדובר במה שהוא תיאר כ”העברות שחורות”, שמתבצעות באופן דומה לשיטה הראשונה, אך תהליך ההעברה מתבצע באמצעות חנויות חלפנים הממוקמות במספר נפות.
והשיטה השלישית היא הברחת מזומנים ישירה, כך שהכסף מועבר ישירות דרך הנמלים העיראקים, מה שמעיד על כך שחלק ממעברי הגבול נשלטים על ידי מפלגות וכוחות פוליטיים המאפשרים מעבר של מכוניות פרטיות שעלולות לשאת “כסף” העולה על מה שהוא. מותר על פי התקנות העיראקיות, המונעות נשיאה של יותר מ-10,000 דולר עם אנשים בעת חציית הגבול, או העברת מזומנים ישירות דרך מטוסים שנוחתים בבגדד, ואז יוצאים למדינות שכנות מבלי להיבדק”.
קוגר מאשר, “אין סטטיסטיקה מדויקת על כמות הכסף שמוברחת מעיראק”, מה שמצביע על כך שקיימת “חוליה חסרה בתוך המוסדות הרשמיים” שצריכים לעקוב אחר העברות כספים.
הוא הוסיף כי “הבנק המרכזי קיבל חשבוניות יבוא בלי לבדוק אותן, ומעבר הגבול קיבל סחורות בלי לבדוק אותן”, בעוד שהיה מועיל יותר לקיים אגף מיוחד במשרד הפנים ש”יסנן את החשבוניות הללו, ויעצור את המזויפים.”
הפרופסור ליחסים כלכליים בינלאומיים, אל-משהדאני, מעריך את היקף הברחות המטבעות הדולרים ב-“10 עד 15 מיליארד דולר בשנה”, בהתאם לשווי מכרזי המטבעות, שהסתכמו בכ-45 מיליארד דולר ב-2021, בעוד היבוא הממוצע של עיראק הסתכם ב-35 מיליארד דולר.
הוא נזכר במה שנחשף מהנתונים הרשמיים, המצביעים על כך שעיראק ייבאה “עגבניות בכ-4.25 מיליארד דולר ואבטיחים בכ-1.78 מיליארד דולר מאיראן במהלך השנה שקדמה למגיפת הקורונה”.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונה: #BNNIraq