“אין דולרים במצרים”- הכלכלה תקועה. מחכים להצלה

עם התדלדלות יתרות המט”ח של  מצרים , רפיק קלוביס בילה את חודש דצמבר בהמתנה כדי לראות אם הבנק שלו יוכל להבטיח את 67,000 הדולרים הדרושים לו למימון יבוא משלוח של חלקי רכב מאירופה. אבל עד סוף השנה, הכסף לא היה זמין, כך שהיבוא שלו לא שוחרר וב-2022 הוא הצליח לייבא רק עשירית מהכמות, בהשוואה לשנים קודמות.

” התנאים קטסטרופליים”, אומר  קלוביס , “אין דולרים ואין לי מושג איך לפתור את הבעיה. יש לי 5 עובדים, ואנחנו שורדים, אוכלים את הכסף שהרווחנו בשנים האחרונות”.

חברות רבות חולקות את אותה “טרגדיה” כמו קלוביס , בגלל משבר המט”ח, לאחר ששלושת השבועות הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה סילקו 20 מיליארד דולר מתזרים, כאשר משקיעי תיקים זרים מיהרו למקלטים בטוחים, כך דיווח “פיננשל טיימס”.

מול “משבר”

למרות הפיקדונות של 13 מיליארד דולר שקהיר קיבלה מאיחוד האמירויות, ערב הסעודית וקטאר, ועוד 3.3 מיליארד דולר ממכירת נכסים לאיחוד האמירויות, מטבע חוץ נותר במחסור חמור במדינה שכלכלתה נשענת במידה רבה על יבוא.

לפני שבוע הודיע ​​נשיא מצרים  עבד אל-פתאח א-סיסי כי הבנקים ידאגו למטבע זר הדרוש לשחרר את היבוא המצטבר בתוך ארבעה ימים, מבלי לפרט איך זה יעשה.

לדברי ראש הממשלה,  מוסטפה מדבולי , סחורות בשווי 9.5 מיליארד דולר עדיין תקועים בנמלי המדינה.

העלייה בשיעורי האינפלציה לאחר מלחמת רוסיה באוקראינה הביאה לעלייה מקבילה במחירי מוצרי היסוד כמו חיטה, שמצרים היא היבואנית הגדולה בעולם, מה שהגביר את הלחץ על משאבי המט”ח של המדינה, ואילץ את  הבנק המרכזי של מצרים  להפחית את שער החליפין של הלירה המצרית פעמיים, במרץ, ואחר כך באוקטובר.

שיעור האינפלציה בנובמבר עמד על 18.7 אחוזים (בשיעור שנתי), השיעור הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות.

בפעם הרביעית בתוך 6 שנים, נאלצה מצרים לפנות לקרן המטבע הבינלאומית, שאישרה בחודש שעבר הלוואה של 3 מיליארד דולר ל-4 שנים.

מהות ההסכם עם המוסד הבינלאומי, לפי ה”פייננשל טיימס”, נעוצה במחויבות של קהיר לעבור למערכת שערי חליפין גמישה שבה כוחות השוק קובעים את ערכו של המטבע, דבר שממשלות מצרים התנגדו לו עד זה מכבר.

הביקוש הגובר לדולרים

בניסיון לשמר את מטבע החוץ, הבנק המרכזי הציב בחודש מרץ הגבלות על יבוא, כולל הדרישה להשתמש במכתבי אשראי ביבוא, אולם צעד זה הוביל להצטברות של בקשות לדולרים שלא מולאו, או אז החליט ,ביום חמישי האחרון, הבנק לבטל דרישה זאת. 

ערך הלירה המצרית (פאונד) ירד מול הדולר, מכ-16 ל-24.7 פאונד לדולר, בעוד שערי השוק השחור מצביעים על ערך נמוך יותר.

הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-300 נקודות בסיס ב-22 בדצמבר, והעלה את ריבית הפיקדונות הלילה ל-16.25%, מעל ציפיות האנליסטים והפך את הדאגה הגוברת לגבי אינפלציה וירידת ערך נוספת ללירה, כך אומרת חברת הייעוץ קפיטל אקונומיקס הלונדונית.

עסקים, מחוות עופות ועד יצרני רכב, נפגעו קשה במדינה שמייבאת את רוב המזון שלה ותשומות בסיסיות רבות לתעשיות שלה. בעוד שקובעי המדיניות שוקלים מתי וכיצד לעבור למערכת שערי חליפין גמישה, יזמים מתלוננים שהעתיד אינו ברור .

בהקשר זה התלונן ראש חברה הפועלת במגזר גידול העופות כי משלוחי תבואה, בעיקר סויה ותירס המשמשים למספוא, תקועים בנמלים בגלל המחסור בדולרים, והוסיף: “כל יום אני צריך למצוא מספוא, ולפעמים נגמר לנו המזון והעופות לא אוכלים”.

לדבריו, חלק מהיצרנים הפועלים במגזר נאלצו לוותר על חלק מהעסקים שלהם על ידי מכירת עופות בהפסד, עוד לפני שהגיעו לגיל שבו הם נשלחים בדרך כלל לשוק.

ואותו דובר המשיך, “המחיר היה נמוך בהרבה מעלויות הייצור”, והוא הסביר ש”חלק מהמתחרים נאלצו להרוג את האפרוחים”, והוסיף כי הירידה ה”משמעותית” באספקת העוף שנמכר לבשר הובילה לעליית מחירים של יותר מ-50 אחוז.

 מוחמד אבו באשה , ראש מחלקת ניתוח מאקרו-כלכלי בבנק ההשקעות EFG-Hermes, בקהיר, אמר כי המעבר לשער חליפין גמיש לא יכול לקרות “בין לילה”, והדגיש כי הרשויות צריכות “קודם כל, לבנות יתרות מטבע חוץ כדי לסייע בשחרור הסחורה שהצטברה.

“ציפיות ואי בהירות”

הכלכלן בבנק גולדמן זאקס, פארוק סווס, הצביע על הבחירות הקשות העומדות בפני קהיר, במאמץ לספק את הנזילות הדרושה להתמודדות עם הביקוש הגובר לדולר, בטווח הקצר.

“הבנק המרכזי יכול לחסל את השוק על ידי המשך העלאת הריבית, הצפת המטבע והגבלת היצע הכסף, אבל ההשלכות על המחירים והצמיחה תהיינה בעייתיות”, אמר וציין כי “האופציה המועדפת על הרשויות היא לחכות להזרמת כספים מהקטארים, האמירים והסעודים לרכישת נכסים במצרים, אבל גם זה לא בטוח.

בעוד שמקבלי ההחלטות שוקלים את האפשרויות שלהם, התחזית עבור חברות רבות נותרה לא ברורה.

בהיבט זה, אמר מנהל בכיר בחברה רב לאומית לייצור ציוד לרכב כי החברה שלו הייתה טובה יותר ממרבית החברות, כי היא עסקה גם בייצוא, מה שנתן לה גישה למטבעות זרים, אך הוא הביע את חששו מהתרוקנות עתודות שעוד נותרו, וכי חברתו לא בטוחה אם היא תקבל הזמנות חדשות.

 

קרדיט: אלחדת’-און ליין