דוח האו”ם חושף: יותר מרבע מהתושבים בתוך סוריה הם נכים ובעלי מוגבלויות

מספרים שאנו גולשים בהם מדי יום וייתכן שיהיה לנו קל לקרוא אותם, בין אם הם גדולים ובין אם באחוזים, המספרים הללו מצמצמים חיים שלמים לתוך סיפורים שקשה לשמוע, ולמרות שהם הפכו לשגרה ביומיום הסורי, הם יפחידו את מי שרק יחשוב עליהם.

קרדיט לתמונה: הרשת הסורית לזכויות אדם

האו”ם טען  בדו”ח  כי 28 אחוז מהסורים על אדמת סוריה הם נכים, ואחוז זה כולל נכויות נפשיות, שרובן נובעות מפציעה פיזית או כתוצאה מתנאי המלחמה שבהם חיו. הנתון האחרון הזמין על אנשים עם מוגבלות בסוריה, שפורסם ב-2009, אומר שאחוז האנשים עם מוגבלות הגיע ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה הסורית וייחס זאת לגורמים רבים, כולל גנטיקה.

כיום, על פי נתוני האו”ם, הגידול הסתכם ב-18%, כלומר מ-2009 עד 2017, לא היתה שנה אחת שלא היו עדים לקליעי צלפים, הפצצות עם חביות נפץ או טילים רוסיים שהרסו בתים בסוריה. לפי דו”ח של האו”ם, ב-2017 היו 30,000 נפגעי מלחמה בחודש, כלומר שנתיים לאחר ההתערבות הרוסית בסוריה.

בקרב הפליטים בירדן ובלבנון, אחוז האנשים עם מוגבלות הוא 22.8% בשתי המדינות.

דו”ח האו”ם – OCHA בשנת 2020 מצביע על כך ש -36 אחוז מהעקורים הסורים הם אנשים עם מוגבלות, והעקורים עם מוגבלויות מגיעים מאזורים שהיו עדים להפצצות אינטנסיביות של כוחות המשטר ובעל בריתו הרוסי, והם מצאו מקלט בצפון מזרח וצפון מערב סוריה. . 

28 אחוז מהסורים הם בעלי מוגבלויות, והם גם הזקוקים ביותר לסיוע הומניטרי, על רקע הקושי בגישה לשירותים הדרושים כמו השגת גפיים תותבות, טיפול ושיקום רפואי ופסיכולוגי.

בתקופת המלחמה מתאושש שוק הגפיים התותבות ה”רגילות והחכמות”, כאשר המחירים מתחילים מאלפיים יורו ואינם מסתיימים ב-75 אלף לטיפול מושלם. אמצעי עזר כמו כסאות גלגלים וגפיים תותבות אינם זמינים ויקרים, וכי הגופים התומכים “ספורים בלבד”.

קרדיט: סוריה טי וי