אוקראינה – תמונת מצב ביניים 10/09/2022 – 29/08/2022

אוקראינה – תמונת מצב ביניים    –     10/09/2022 – 29/08/2022

ב-29 באוגוסט, לאחר כמה שבועות של הכנה באש, החל שלב התמרון במתקפת-הנגד האוקראינית שהובטחה כבר כמה חודשים. המתקפה החלה בהתקפה רב-חטיבתית בגזרת חרסון שבדרום אוקראינה והתקפות מצומצמות בעוד מספר גזרות – מרחב ז’פורוז’יה שממזרח לנהר הדנייפר, מול העיר דוניצק במרכז מחוז דוניצק, על נהר סיברסקי-דוניץ בצפון מחוז דוניצק ובגזרת העיר חרקוב. כשבוע אחרי שהחלה המתקפה הועצמה ההתקפה האוקראינית בגזרת חרקוב והפכה למאמץ עיקרי בפני עצמו.

המצב בשטח עדיין לא ברור לאשורו – מה שברור הוא ש-:
 בגזרת חרקוב ספג הצבא הרוסי מכה קשה מאד, איבד כוחות רבים ושטח ניכר. הוא מנסה להיערך בקו הגנה חדש על בסיס הנהר אוסקיל.
 בגזרת חרסון המצב פחות ברור – אחרי שנטען שהאוקראינים השיגו הישגים ניכרים ביום ההתקפה הראשון, בימים הבאים נראה היה שההישגים היו פחות ממה שטענו והמשך ההתקפה דשדשה.

מגבלת המקורות
שני הצדדים כרגיל מדווחים חצאי-אמיתות ושקרים.
האוקראינים שומרים על איפול כמעט מוחלט והחמירו מאד את מאמץ ביטחון המידע (כולל איום בעונשים חמורים לכל מי שיפרסם דבר על המתקפה שלא אושר על-ידי השלטונות).
התקשורת ומכוני המחקר המערביים תומכים באוקראינה ומשתדלים לא לפרסם דברים שעלולים לחשוף את מהלכיה או להביך אותה.
שני הצדדים מציגים סרטונים וצילומים כדי להוכיח את טענותיהם – אבל, חלק מהם כבר הוכחו ככאלה שצולמו במועדים או במקומות אחרים. יתר על כן, במקרה אחד סרטון שנועד להוכיח הצלחה אוקראינית התברר כמציג ההיפך – הצלחה רוסית. סרטון אחר שבו רואים מרחוק כוח שמניף דגל לבן הוצג על-ידי כל צד ככניעה של כוח של הצד האחר…
במצב אמינות דיווחים זה ולמרות שאני מנסה לפלס דרך כמיטב יכולתי בין השקרים וחצאי-האמיתות חובה להתייחס לכל מה שאכתוב בהמשך בזהירות. השוויתי את הדיווחים היריבים וניסיתי להבחין על מה הם מסכימים והיכן הם סותרים זה את זה או שצד אחד בלבד מדווח והאם יש רמזים לכך שהוא דובר אמת (בערך) או משקר.

ההכנה באש על-ידי האוקראינים החלה כבר ביולי וכללה מגוון מהלכים שהמוקד שלהם היה:
1 )לנסות לפגוע ביכולת התחזוקה של הכוחות הרוסיים שבגדה המערבית של נהר
הדנייפר. זאת על-ידי:
 השמדה של מצבורי תחמושת ודלק בעורף חרסון באמצעות טילים ארוכי-טווח HIMARS ותקיפות קומנדו/פרטיזנים.
 פגיעה במסילת הרכבת היוצאת מחצי-האי קרים לעבר העיר חרסון על-ידי חבלה של קומנדו/פרטיזנים.
 קיטוע נתיבי התחבורה בין מצבורים אלה לבין הכוחות הרוסיים שממערב לנהר דנייפר על-ידי הריסת הגשרים על נהר הדנייפר באמצעות טילים ארוכי-טווח .HIMARS
2 )לנסות לפגוע ביכולת התגבור של הכוחות הרוסיים שבגדה המערבית של נהר הדנייפר. הריסת הגשרים שירתה גם מטרה זו.
3 )הסטת תשומת הלב של הפיקוד הבכיר הרוסי לעורף שלו על-ידי סדרה של תקיפות בעומק הרוסי ובמיוחד בחצי-האי קרים שנחשב כאזור בטוח.
4 )לנסות לשבש את שרשרת הפיקוד הרוסי על-ידי פגיעה במפקדות בכירות במרחב אם על-ידי טילים ארוכי-טווח ותקיפות של פרטיזנים על שרשרת הניהול האזרחית – פגיעה במושלים והפקידים הממונים על-ידי רוסיה לניהול המרחב האזרחי

סיכום

מהמידע הקיים לא ניתן להקיש מה יכולת האוקראינים לשמר את תנופת ההתקפה שלהם להמשך – האם צברו די כוחות רעננים ומלאים של תספוקת כדי להמשיך ולתקוף הלאה או שיזדקקו לעצירה על-מנת לאושש את הכוחות.
עד כה האוקראינים ניהלו מתקפה מפוזרת על מספר רב של מאמצים במספר גזרות בו-זמנית. בשלב הראשון גזרת ההתקפה העיקרית היה בדרום, לעבר העיר חרסון. לאחר כשבוע, כשההתקפה על חרסון דעכה, הועבר המאמץ העיקרי הכולל לגזרת חרקוב. עצימות הלחימה שם טרם דעכה בעת כתיבת סיכום זה.
מטבע הדברים, המקורות הרוסיים מדווחים על מאמץ להזרים כוחות עתודה גדולים לעבר ההצלחות האוקראיניות בגזרת חרקוב.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב במגבלות המידע, יש לאוקראינים שלוש אפשרויות עיקריות להמשך:
1 )המשך ההתקפה בגזרת חרקוב כדי לנסות להרחיב את ההישג מול התנגדות רוסית שסביר שתגבר.
2 )עצירה יזומה של ההתקפה האוקראינית בגזרת חרקוב ומעבר להגנה כדי לבסס את ההישגים ולאושש את הכוחות למבצעים הבאים. זאת, תוך ניצול המיקוד הרוסי בכישלון שלהם בגזרת חרקוב כדי ליזום התקפה עצימה בגזרה אחרת של החזית – זאת בהנחה שיש לאוקראינים את המשאבים לכך.
3 )עצירת המתקפה כולה לצורך ביסוס ההישגים, שיקום הכוחות וחידוש המלאים לחידוש המתקפה במועד עתידי.

האפשרויות שעומדות בפני הרוסים:
1 )מעבר כללי למגננה למעט אולי בגזרת מרכז דוניצק, שם הם המשיכו לתקוף במהלך השבועיים האחרונים בשיטת הכרסום, כפי שעשו בעבר.
2 )בחירת אחת הגזרות בהן האוקראינים תקפו להתקפת-נגד שתנסה לבטל לפחות חלק מההישגים האוקראינים. ספק אם יש בידי הצבא הרוסי כרגע יכולת לתקוף בעוצמה שתחזיר את כל השטח שאבד בעתיד הקרוב.

3 )תיאורטית הם יכולים לנסות ליזום התקפה-רבתי בגזרה כלשהי שמוערכת כחלשה מבחינת ההגנה האוקראינית כדי לנסות לאלץ את האוקראינים לעצור את התקפותיהם ולהעביר כוחות כדי לחזק שם את ההגנה, אבל לפי המידע הקיים על מצב הכוחות הרוסיים לא נראה שאפשרות אכן קיימת בפועל.

על הפיקוד הבכיר הרוסי יהיה לשקול מחדש את מדיניותו להפעיל רק מתנדבים-שכירים בלחימה – זאת הסיבה המרכזית למחסור שלהם בכוחות הן בהתקפה והן בהגנה ומחסור זה הוא אחת הסיבות העיקריות לכישלונות שלהם. יתר על כן, היא אפשרה לאוקראינים, שצבאם גדול באופן ניכר מהכוחות הרוסיים המשתתפים במלחמה, להחזיק את קו החזית עם חלק מכוחם ובינתיים להכין כוחות נפרדים להטלת מתקפת-הנגד הנוכחית.

בפני הרוסים עומדת גם בעיה נוספת – קצב צריכת התחמושת שלהם גבוה מאד ביחס ליכולת הייצור שלהם. במידע הגלוי התפרסמו מגוון אומדנים של היקף המלאי שנותר במחסנים מלפני המלחמה, אבל אי-אפשר לסמוך על הנתונים הללו. בימים האחרונים פורסם שרוסיה פנתה לצפון-קוריאה לרכוש תחמושת ממנה. צבא צפון-קוריאה משתמש בציוד דומה לזה של צבא רוסיה וידוע שיש לו מלאים גדולים מאד וגם כושר ייצור לא קטן
(אם כי כנראה פחות מזה של רוסיה עצמה), כך שיוכל להעניק לרוסיה תוספת של ‘אורך נשימה’.

בתחרות על ‘אורך הנשימה’ פורסמו דיווחים שבמדינות אירופאיות שונות בכירי הצבאות טוענים שהעברת האמצעים, חלקי-חילוף ותחמושת לאוקראינה כבר מסכנת את יכולת הצבאות שלהם לפעול אם יידרשו לכך. בלי הסיוע ממדינות נאט”ו צבא אוקראינה כבר מזמן היה נותר ללא תחמושת או מספיק מערכות-נשק ‘כבדות’ כדי להמשיך במלחמה ולכן, אם הדיווחים הללו נכונים, צבא אוקראינה עלול למצוא עצמו נאלץ לצמצם את עצימות הלחימה שלו כדי לשמר מלאים להמשך.

קרדיט והדו”ח המלא כולל מפות לחימה : ד”ר עידו הכט – אסטרטג צבאי