מומחים סורים לייצור פצצות חבית נמצאים ברוסיה

מידע על הגעתם של “טכנאים” , מומחים בתחום הפצצות, שהיו בשימוש נרחב בסוריה, לרוסיה, גרם לרשויות האמריקאיות והאירופיות להזהיר כי ייתכן והצבא הרוסי מתכונן להשתמש בנשק כימי באוקראינה, כאשר פלישת מוסקבה נכנסה לחודש הרביעי ללא כל סימן של התקרבות לפתרון.

העיתון הבריטי ” גרדיאן ” אומר כי גורמים אירופאים מאמינים שהטכנאים נפרסו כדי לעזור להתכונן למסע של הרס באוקראינה, בדומה למה שקרה בסוריה.

העיתון ציטט קציני מודיעין, שזהותם לא נחשפה, שאמרו כי למעלה מ-50 מומחים, כולם בעלי ניסיון רב בייצור חומרי נפץ, שוהים ברוסיה כבר מספר שבועות, ועובדים לצד בכירים מהצבא הרוסי.

מהן פצצות חבית?

פצצות חבית – חומרי נפץ גולמיים שנארזו במכלים והושלכו ממסוקים או מפציצים – שימשו להשפעה הרסנית לאורך כל המלחמה בסוריה.

חביות אלו בעלות יכולת השמדה גבוהה והן הרבה יותר זולות מפצצות מונחות, פצצות חכמות, או אפילו פצצות ישנות יותר שסופקו עכך שישמשו מטוסים, אך הן הרבה פחות מדויקות, והן במידה רבה חסרות הבחנה.

השימוש בהן להפצצת מטרות בעיר פירושו שהצבא המשתמש בהן רוצה לגרום לנזק רב ככל האפשר לעיר, מבלי לשים לב לאן נופלות חביות הנפץ.

ה”גרדיאן” אומר כי מומחים לפצצות חבית היו בחזית הכוחות שממשלת סוריה שלחה לרוסיה כדי לתמוך בפוטין, שבתורו תמך ביעילות באסד כדי להבטיח את אחיזתו של המשטר הסורי בשלטון.

ה”גרדיאן” אומר כי על פי ההערכות, בין 800 ל-1,000 חיילים סורים התנדבו עד כה לנסוע לרוסיה, שם הקרמלין הבטיח להם משכורות שנעות בין 1,500 ל-4,000 דולר, עד פי 20 מהסכום שהם מקבלים בסוריה, שם הקריסה הכלכלית הרסה את ערכו של המטבע המקומי.

ממשלת סוריה הקימה ארבעה מרכזי גיוס עיקריים לפריסה ברוסיה לפי העיתון, בדמשק, לטקיה, חמה וחומס.

המתגייסים נפרסים במסגרת חוזה עם לוחמי קבוצת וגנר, ארגון צבאי רוסי פרטי המעסיק שכירי חרב כדי לתמוך ב”הרפתקאות הזרות” של רוסיה, לפי העיתון.

חיילי ואגנר היו בין החיילים הראשונים שנפרסו לאוקראינה, והארגון מואשם בזוועות בבוצ’ה, שם נטבחו כ-1,000 בני אדם תוך מספר ימים בתחילת אפריל.

בסוף אפריל אמרה ממשלת אוקראינה כי עד 25 לוחמים לובים או סורים נהרגו בעיירה בובסנה, אם כי גורמים רשמיים בסוריה הכחישו זאת.

על פי ההערכות, חברת “ואגנר” פרסה כ- 500 איש כצופים באוקראינה. רבים מהם הוטסו ממקומות חמים ברחבי צפון ומרכז אפריקה.

קרדיט: אלחורה