“קללת בשאר אל-אסד” מא’ עד ת’
במהלך השנים האחרונות התפרסם בשאר אל-אסד כ”נאחס”, עקב מותו או פיטוריו של כל נשיא או בכיר ערבי שהוא פוגש או מפלרטט איתו בהצהרות וקריאות להחזירו מחדש למשפחת העמים.
הסורים נזכרו בקללת בשאר אל-אסד, לאחר ההודעה על מותו של נשיא איחוד האמירויות, השייח’ ח’ליפה בן זאיד אל-נהיאן, בגיל 74, ימים לאחר ביקורו של בשאר אל-אסד באמירויות.
קללתו של בשאר אל-אסד הורסת נשיאים ערבים
כמה שבועות לאחר שהנשיא לשעבר עומר אל-בשיר ביקר את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בדמשק לפני שנים, מאות סודאנים יצאו להפגנות המוניות במספר ערים בשל המחירים הגבוהים ואובדן הלחם. באחד מהם הרימו מספר אנשים סודנים את דגל המהפכה הסורית, תוך שהם מדגישים את אהדתם לעם הסורי נגד משטר אסד, וגינו את ביקורו של אל-בשיר אצל אסד.
בסופו של דבר אל-באשיר נפל מול הפגנות העם הסודני, והוא נכלא, בדיוק כמו נשיא אלג’יריה, עבדלעזיז בוטפליקה, שהופל על ידי האנשים לאחר שמיליונים יצאו להפגנות. גם בוטפליקה היה מוכר בעמדותיו התומכות במשטר אסד, ויחסיו הטובים עם בשאר אל-אסד.
בהשתלשלות האירועים מסר נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הצהרות תמיכה במשטר אסד, במהלכן טען כי נפת אידליב, צפון-מערבית לסוריה, מכילה 40,000 “טרוריסטים” וכי היא מייצאת “טרור” לשאר האזורים, כמו מצרים ולוב, ולאחר מספר ימים מאות אזרחים מצרים יצאו בהפגנות עממיות בכיכר תחריר במרכז הבירה קהיר וברחובות הסמוכים, בנוסף למחוזות אלכסנדריה, גרביה וסואץ, ודרשו את הפלת סיסי ומשטרו.
ממשלת עיראק פתחה בעבר את מעבר הגבול “אל-קאים” בינה לבין אזורי משטר אסד, וכוחות המשטרה העיראקית ומשטר אסד חגגו את המאורע הזה, שנראה בעיניה כהישג. שעות לאחר מכן, פרצו הפגנות נרחבות שסחפו את בירת עיראק, בגדד, ועוד עשרות אזורים שקראו להפלת המשטר ולגירוש איראן מהמדינה, ולחייב את השופטים המושחתים לשאת באחריות.
ראוי לציין שראשי מדינות ובכירים רבים ששמרו על קשריהם עם בשאר אל-אסד ופעלו להפסקת בידודו, ספגו משברים פנימיים או תאונות שעלו בחייהם, ביניהם ראש ממשלת אבחזיה, שמת בתאונה יום אחד לאחר ביקורו אצל אסד.
