התפלגות השליטה על שטח סוריה – נכון למאי 2022

מאז השינוי האחרון שהתרחש בסוף פברואר 2020 בשטח סוריה לא היו כל שינויים בגבולות השליטה וקווי המגע בין הכוחות המקומיים לצדדים לסכסוך בסוריה.

זו הייתה המסקנה של דו”ח המחקר שפרסם מרכז Jusoor for Studies ב-24 בדצמבר, וסקר את אותם גורמים וסיבות שהפכו את מפת ההשפעה ליציבה יחסית בסוריה, וכן במקביל, הדו”ח פירט את פרופורציות השליטה של ​​הכוחות בשטח.

המרכז, שהתמחה בניתוח ומעקב אחר מהלך הסכסוך הצבאי ושינוייו בסוריה, אמר בדו”ח האחרון שלו כי הסכם הפסקת האש שהוכרז בין טורקיה לרוסיה ב-5 במרץ 2020 יצר את התקופה הארוכה ביותר בה המפה הסורית. עדה ליציבות יחסית בין הכוחות המסוכסכים בשטח סוריה, המעידה על יציבות שהגיעה עד סוף דצמבר 2021 ל-22 חודשים, שבה נותרו קבועים צבעי המפה הסורית (צבעים הקשורים לחלוקת השליטה לכל אחד מהכוחות הפעילים), וייצג את אזורי השליטה הן של האופוזיציה הסורית, של הכוחות הדמוקרטיים הסורים “SDF” והן של המשטר הסורי.

איך נראית מפת ההשפעה הצבאית?
המרכז הוציא מפה של שליטה צבאית בסוריה בשיתוף פלטפורמת “InforMagine” לניתוח הנתונים, אחוזי השליטה בסוריה, על פי הניתוח כדלקמן:
*- סיעות האופוזיציה שמרו על יחס השליטה שלהן, שהוא: (10.98%) מהגיאוגרפיה הסורית, ואזורי השליטה של ​​האופוזיציה מפוזרים באידליב ובצפון חלב, באזורי טל עביאד וראס אל-עין בראקה ובחסאקה ובאזורי “זקף” ו”אלתנף” (אזור 55) בדרום מזרח סוריה.

*- משטר אסד שמר על יחס השליטה שלו, שהוא: (63.38%) בגיאוגרפיה הסורית, שהיא שליטה כמעט מלאה על נפות החוף, מרכז ודרום סוריה, ושליטה בחלקים מהמחוזות המזרחיים ונפת חלב ושליטתו בנפת דרעא הפכה לשליטה מקיפה לאחר תהליך הסלמה שהמשטר החל על דרעא ביולי 2021 והסתיים בהסכם השליטה המקיף בנפה ב-1 בספטמבר 2021, בעוד שליטת המשטר בנפת א-סויידה נותרה שברירית. שליטה מוגבלת לענפי ביטחון ומוסדות מדינה ללא כניסת כוחותיה הצבאיים לתוכה.

*- גם מיליציות ה-SDF שמרו על יחס השליטה שלהן, שהוא: (25.64%) מהגיאוגרפיה הסורית, שהוא אותו אחוז שנרשם מאז נובמבר 2019, וכולל חלקים נרחבים מנפת דיר א-זור, א-רקה, אל-חסכה וחלקים של מחוז חאלב והתאפשר לחלק את אזורי השליטה של ​​SDF לפי התפשטות הבסיסים הצבאיים של הקואליציה הבינלאומית או הכוחות הרוסיים. בסיסי הכוחות הרוסיים פרוסים בעיקר באזורים מהם נסוגו כוחות הקואליציה, בנוסף הבסיס העיקרי שלהם בנמל התעופה קמישלי.

על פי דיווח המרכז, צפוי שהכוחות המקומיים ישמרו על אחוזי השליטה שלהם בתוך הגיאוגרפיה הסורית בשל לחץ בינלאומי לייצוב המצב, וחוסר הנכונות של הצדדים האזוריים לבצע כל תיקון במפת השליטה, בעודם ממתינים למהלכים בתהליך הפוליטי המקרטע עד כה.

סיבות ליציבות מפת ההשפעה הצבאית
לפי הדיווח, הסיבות ליציבות מפת ההשפעה הצבאית בסוריה בתקופה האחרונה נובעות ממחויבות המשטר הסורי וסיעות האופוזיציה להפסקת אש במסגרת מזכר מוסקבה שנחתם בין טורקיה ורוסיה ב-5 במרץ 2020, למרות ההפרות הנרחבות שקווי שהיו עדים להן ב”אידליב”, בחזיתות “טל ריפעת” באזור הכפרי הצפוני של חלב, כמו גם המתיחות המתמשכת בחזיתות “עין עיסא” שבא-רקה.

איפה דאעש?
הדו”ח מבהיר כי לארגון המדינה האסלאמית “דאעש” אין עוד שליטה צבאית בשטח סוריה מאז פברואר 2019. עם זאת, סיום השליטה הצבאית של הארגון אינו שולל את חזרתם של חוליות הארגון לפעילות נגד כוחות המשטר, הכוחות הרוסיים והאיראנים הנאמנים לו, בעיקר בבדיה הסורית. פעילות הארגון הייתה תחת מעקב צבאי באזורי “אל-סאן”, “ג’בל אלבשרי”, “חנאסר”, אזור “סוחנה”, בסביבת העיר “פלמירה”, ובאזור הכפרי הדרומי של “דיר א-זור”, בנוסף לכמה פעולות באזורי שליטת “SDF” מזרחית לפרת.

קרדיט: זייתון ניוז