“בעיה פנימית אמיתית” מאחורי פניית הקרמלין לרוסים לתמוך בפוטין

הפלישה הרוסית ה”לא מחושבת” לאוקראינה הביאה בעיות רבות למוסקבה, שמתמודדת כעת עם “בעיה פנימית אמיתית” בנוסף לסבלה בחו”ל כתוצאה מהסנקציות והבידוד הבינלאומי שהוטלו עליה, לדברי אנליסטים.

ונראה שרוסיה כבר לא יכולה להסתיר את המתרחש בפנים, שכן הקרמלין, ביום שישי, הזמין את הרוסים לעמוד מאחורי הנשיא ולדימיר פוטין, יותר משבוע לאחר תחילת הפלישה לאוקראינה.

“עכשיו זה לא הזמן לפילוג”, אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לכתבים, בתגובה לשאלה על פניות של אישי ציבור לסיים את המלחמה. “עכשיו זה הזמן לעמוד מאוחד מאחורי הנשיא שלנו”, הוסיף.

לאחרונה פורסמו כמה עצומות אזרחים נגד המלחמה, כולל הצהרות פרטיות חתומות על ידי אנשי תרבות וחוקרי רפואה.

קריאות אלו באות עם המשך ההפגנות נגד המלחמה במספר ערים רוסיות, שהביאו עד כה למעצרם של כשמונה אלפים איש שהשתתפו בהן.

בתמורה, הרשויות הרוסיות החמירו את ההגבלות המקומיות בעקבות הפלישה לאוקראינה, כולל הדממת תקשורת עצמאית, חסימת אתרים ואימוץ תיקוני חקיקה להטלת עונשי מאסר על מי שהורשעו בהפצת “מידע כוזב” על הצבא. 

“ברור מאוד שהסכסוך הזה הוא המלחמה של ולדימיר פוטין בלבד ולא של כל רוסיה, אומר אילן ברמן, סגן נשיא המועצה האמריקאית למדיניות חוץ.

“הציבור הרוסי לא היה מוכן למתקפה רחבת היקף שאנו עדים לה כעת”, מוסיף ברמן”, מומחה לביטחון אזורי במזרח התיכון, מרכז אסיה והפדרציה הרוסית.

וכתוצאה מכך, הוא ממשיך, “הייתה כמות עצומה של תגובות שליליות מהעם הרוסי הכללי, בין אם בצורת מחאות, הגירה וכדומה”. 

מנגד, מציין ברמן, ממשלת רוסיה הגיבה לכל זה “באכזריות על ידי דיכוי פעילות האופוזיציה וצנזורה של מקורות תקשורת עצמאיים למחצה”.

הפלישה של רוסיה לאוקראינה עוררה תגובת נגד של כמה מיליארדרים רוסים, שרובם חשים את משקלן של הסנקציות המערביות על הכלכלה הרוסית.

איש הכספים יליד אוקראינה, מיכאיל פרידמן, אחד האנשים העשירים ברוסיה, אמר ביום ראשון לעובדים בחברת ההשקעות הפרטית שלו LetterOne כי “מלחמה לעולם לא יכולה להיות הפתרון” וקרא להפסיק את “שפיכות הדמים”.

התגובות הפנימיות החזקות הללו לפלישת פוטין לאוקראינה מראות שהנשיא הרוסי בן ה-69, שמוביל את רוסיה מאז 1999, לא רק מתמודד מול האוקראינים, אלא מול בני עמו ש”נמאס להם לחיות באווירה של מלחמה”.

ג’ון בלינגר, מומחה במועצה ליחסי חוץ, אמר ל-USA News כי פוטין עלול לאבד במהירות “את תמיכת העם הרוסי אם חיילים רוסים צעירים רבים ייהרגו באוקראינה והכלכלה הרוסית תקרוס”.

פרטים על האבדות הרוסיות במלחמה באוקראינה עדיין לא ברורים. ביום רביעי אמר משרד ההגנה הרוסי ש-498 מחייליו נהרגו, בעוד שהכוחות המזוינים האוקראינים טוענים כי אבדותיה של מוסקבה מסתכמות בכמות גדולה פי עשרה.

מנגד, סקרי דעת קהל מאששים את הרעיון שרבים מהרוסים סובלים מהמתח של המלחמה ומהאבדות שיבואו. 

ממצאים של מרכז Levada, ארגון סקרים רוסי בלתי-ממשלתי עצמאי, בינואר מראים שלרוסים יש את הפחדים השכיחים ביותר מ”מלחמת עולם” ו”ניצול לרעה של כוח על ידי בכירים”.

בנוסף, הסנקציות שהטיל המערב על מוסקבה גרמו למשבר כלכלי אמיתי ברוסיה, שכן הרובל ירד בכמעט 30 אחוז מול הדולר והריבית במדינה עלתה לכ-20 אחוז. 

בנוסף, חברות ענק מערביות כמו “BP” ו”Shell” החליטו להתרחק מהשקעות ברוסיה בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

ביחד, כל הנושאים הללו “מצביעים על כך שלממשלת רוסיה יש כעת, אולי בפעם הראשונה, בעיה פנימית אמיתית”, לדברי ברמן.

“ברור שכתוצאה מהסכסוך הזה, פוטין איבד מהיסוד לא רק את האמון של הקהילה הבינלאומית, אלא גם את האמון של העם הרוסי”, הוא מסכם.

הפנטגון סבור כי הפלישה הרוסית, תוך שימוש בכוח של יותר מ-150,000 חיילים, שריון כבד ורומי רימונים, לא התקדמה במהירות כפי שציפו מאז החלה בשבוע שעבר. 

ביום העשירי לפלישה הרוסית לאוקראינה, לא הצליחו כוחותיה של מוסקבה להשתלט על הבירה קייב ועל הערים הגדולות, מלבד העיר חרסון שבדרום המדינה, שם נתקלו כוחות רוסים בהתנגדות מסוימת.

“הפלישה לאוקראינה חזרה כבומרנג לפוטין וגרמה להפגנות פנים רבות”, אומרת עמיתה במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אנה בורשבסקאיה.

בורשבסקאיה הוסיפה בראיון לאל-חורה כי “פוטין טעה בחישוב ההערכות הראשוניות שלו לגבי הפלישה, והאמין שהוא ישיג ניצחון קל ומהיר, כפי שעשה כשסיפח באופן לא חוקי את קרים ב-2014, מה שהגביר מאוד את הפופולריות שלו בתוך הארץ”.

בורשבסקאיה טוענת כי “דירוגי הפופולריות של פוטין לא הושפעו הרבה עד כה, אבל אנשים סובלים כרגע מקריסה בערך הרובל ויש הרבה מפגינים נגד המלחמה”.

היא מציינת כי “פוטין סגר גם את התקשורת העצמאית האחרונה שנותרה, וגם מנסה לבסס את אחיזתו בשלטון” במדינה.

המנתח הפוליטי הרוסי ויאצ’סלב מוטאזוב ממעיט בדבריו על הפילוג בתוך ארצו, ומדגיש כי ההחלטה למלחמה נגד אוקראינה “התקבלה על ידי כל הצדדים, ויש הסכמה מלאה על כך על ידי הנשיא, הממשלה, הדומא הממלכתית ופרלמנט.”

מוטאזוב מוסיף לאל-חורה כי “אפילו האופוזיציה הפרלמנטרית ברוסיה מזדהה עם החלטות הנשיא” בנוגע למלחמה נגד אוקראינה.

מוטאזוב מאמין ש”פוטין, בניגוד לשמועות, הפך חזק יותר מבעבר, מכיוון שהעם הרוסי עומד מאחורי מנהיגיו ברגעים מכריעים וכאשר יש סכנה חיצונית, בדיוק כפי שקורה באוקראינה כשהעם התאחד במהלך מלחמה עם רוסיה”.

“אלה מסורות סובייטיות לשעבר…בזמן סכנה חיצונית, העם מתאחד ואינו מתווכח עם החלטות הנשיא”, לפי מוטאזוב.

קרדיט : אלחורה ואלכתאאיב