סקר: שליש מהאיראנים רוצים להגר בגלל ייאוש, מצוקה כלכלית וחוסר חירויות

הסקר, שנערך על ידי Keyou Analytics Institute, העלה כי יותר מ-33% מ-1,300 האנשים שנשאלו מוכנים להגר מהמדינה, לצמיתות או זמנית, אם יוכלו.

בסקר שנערך ב-2016 על ידי אותו מכון, פחות מ-30% מהאיראנים אמרו שהם רוצים לעזוב את המדינה.

בשיחה עם אפטאב ניוז אמר חוסיין רגפאר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אלזהרה בטהראן, כי העלייה ברצון להגר נובע מהדיכוי הפוליטי שהחל בשש השנים הראשונות לכהונתו של מחמוד אחמדינג’אד (2005-2011) , שלטענת Ragfer הוא מסר לאינטלקטואלים ואנשי מקצוע שהמשטר לא יוכל לסבול את הדעות הפוליטיות שלהם.

“מנקודה זו אנו עדים להגירה רחבת היקף מהמדינה, כמו גם לאיסור פעילות של מפלגות פוליטיות באופוזיציה, בנוסף לפיטורים או עזיבה כפויה של פרופסורים את האוניברסיטה ואנשי מקצוע אחרים”, אמר רגפר.

הפרופסור לכלכלה באוניברסיטת אלזהרה בטהראן ציין שאנשים כאלה צריכים להיות מסוגלים למחות בחופשיות נגד מצוקה כלכלית ושחיתות, ושהרצון הגובר להגר מעיד על אווירה בלתי נסבלת.

הוא הוסיף, “אף חברה לא יכולה לחיות כשקול אחד קובע… אני חושב שצריכה להיות הזדמנות למחאה משפטית… לייצר תחושת שייכות ונאמנות בקהילה וכלפי ערכיה”.

לדבריו, 80 אחוז מהנסקרים על ידי “Q” ייחסו את רצונם להגר לגורמים כלכליים.

חמיד חוסייני, חבר בלשכת המסחר האיראנית, אישר כי “רוב האנשים האלה אומרים שהם ייהנו מהכנסה גבוהה יותר בחו”ל, ויהיו להם חיים נוחים יותר”.

חוסייני התייחס להגירה של בעלי מקצוע, סוחרים ותעשיינים עקב אי ודאות כלכלית ופוליטית, והוסיף כי הביטוי “חיים נוחים” היה חלק חשוב בחשיבה של מהגרים פוטנציאליים ולדאגותיהם לגבי עתיד המדינה, והדגיש כי הם “עייפים ומודאגים”.

אלפי מורים בעצרות מחאה ברחבי המדינה בשבוע שעבר איימו ב”התקוממות” אם הממשלה לא תעלה את שכרם.

הפגנות דומות, כולל עובדי מדינה וגמלאים, אורגנו על ידי קבוצות אחרות בחודשים האחרונים.
האינפלציה באיראן היא בסביבות 40 אחוז, אך מחירי המזון עלו הרבה יותר מהר משיעור האינפלציה הכללי.

מחירי המזון עלו ביותר מ-60% ב-12 החודשים האחרונים, בנוסף לשיעור האינפלציה הגבוה בארבע השנים שחלפו מאז הזינוק מ-9.6% ב-2017 ל-30.2% ב-2018 וכ-40% ב-2021.

דמי השכירות עלו פי שניים ושלושה באזורים מסוימים הן בבירה טהראן והן במחוזות, בעוד שמחירי הנדל”ן עלו פי 7 מאז 2018, כאשר המטבע האיראני ירד והמגזר הזה הפך למקלט להגנה על הון.

כמה אנליסטים אמרו שהיעדר חירויות חברתיות ופוליטיות, יחד עם התנאים הכלכליים המתדרדרים כל הזמן, הובילו לייאוש נרחב לגבי עתידה של המדינה.

מצוקה כלכלית היא תוצאה של מדיניות החוץ האנטי-מערבית של הרפובליקה האסלאמית, שהובילה לסנקציות ולמערכת כלכלית מושחתת ולא יעילה, בעוד הדיכוי הפוליטי חוסם את כל הדרכים לשינוי ולרפורמות.

ראוי לציין כי השיעור של איראנים הרוצים להגר הוא גבוה ומגיע ל-33 אחוזים, כפי שמסכם “Keyou Analytics Institute”, בעוד שהממוצע העולמי עומד על 15 אחוז, והממוצע במזרח התיכון הוא 24 אחוז.

גם 27 אחוז מהדרום אמריקאים רוצים לעזוב, אבל רק 7 אחוז בדרום מזרח אסיה.

קרדיט : איראן אינטרנשיונל