מכון מחקר: סיכום התקיפות הישראליות על מטרות איראניות בסוריה בשנת 2021

מרכז Jusoor ללימודים בשיתוף עם פלטפורמת InformaGENE לניתוח נתונים ווויזואליזציה מפרסם מפה ומצגת אינפוגרפיקה המפרטת את התקיפות הישראליות על אתרי הכוחות האיראניים בסוריה במהלך 2021.

מפת האתרים שהותקפו ע”י ישראל בסוריה בשנת 2021 (עפ”י מכון מחקר ג’וסור הסורי) : 

המפה מציינת 28 תקיפות צבאיות רחבות היקף, שבוצעו ב-57 אתרים, והותקפו 187 מטרות. מטרות אלו נמצאות ב-11 מחוזות שונים בסוריה, בהן ישראל תוקפת לעיתים מספר אתרים ומטרות בתקיפה אחת או ביותר ממחוז אחד. למעשה, בתקיפות אלה, ישראל הצליחה להשמיד את רוב האתרים אותם תקפה.

מחוזות דמשק וריף דמשק עמדו בראש האזורים שהיוו מטרת לתקיפות הישראליות- עם 24 אתרים, ואחריהם מחוזות דרום סוריה, כלומר קוניטרה, דרעא וא-סויידה, שם המספר הכולל של האתרים שנפגעו בשלושת המחוזות הללו הסתכם ב- 14 . אתרים מותקפים נוספים נמצאים בשאר המחוזות, שהם דיר א-זור, לאחר מכן לטקיה, חלב, חמה ולבסוף טרטוס עם המספר הנמוך ביותר של יעדים.
אפשר להבחין שבסוף 2021, נמל לטקיה, שנמצא רק 19 ק”מ מבסיס חמיימים הרוסי, היה גם אחד מהמטרות הישראליות. על פי הדיווחים, הנמל הותקף לראשונה ב-7 בדצמבר, ולאחר מכן הוא היה יעד רחב יותר ב-28 בדצמבר.

מצגת האינפוגרפיקה מציינת את אופי האתרים והיעדים שהופצצו ע”י ישראל ב-2021, שהתמקדה במקומות בו נמצאו מכ”מים, מתקני האזנה, תצפיות וסיור, מרכזי פיתוח נשק, בעיקר של טילים חכמים, ומערכות הנחייה שלהם. כמו כן, התקיפות פגעו במערכות הגנה אוויריות וכן בשיירות, משלוחים ומחסנים של נשק ארוך טווח בנוסף למחסנים, מרכזי פיקוד ומחנות המשמשים לפיתוח המל”טים האיראניים.
לפי מה שמוצג במצגת האינפוגרפיקה, ניכר כי ישראל הודתה ,רשמית, רק במספר מצומצם של תקיפות שהיא בצעה, בניגוד למשטר הסורי, שדיווח  דיווחים לא אמתיים על תגובות המערכות ההגנה האוויריות כנגד התקיפות הללו.

בעזרת המפות והגרפים הללו, “מרכז Jusoor” ופלטפורמת “InformaGENE” מספקות מאמר אנליטי המבהיר למתעניינים בסוגיה הסורית את אופי הסכסוך האזורי והבינלאומי שתופס חלק ניכר בסכסוך המתמשך בסוריה.
המפה האנליטית הזו, כמובן, מספקת לחוקרים ולפוליטיקאים, המתעניינים בסכסוך הישראלי-איראני, סיכום מקוצר על התקיפות הישראליות ב-2021, הממחיש את הזירות החשובות ביותר של אזורי העימות ביניהן. בנוסף, מפה אנליטית זו מציגה ניתוח של מטרות ההתערבות האווירית הישראלית בנושא הסורי וכן את ההשפעות הבינלאומיות הקשורות לכך. למעשה, לאחר שציין את הרחבת יעדי ההפצצה הישראלית ליותר מכפול, בהשוואה לתקיפות של 2020, המאמר האנליטי צופה את המשך והתרחבות הלחץ הישראלי על סוריה בהתבסס על השטח והמצב המדיני הצפוי.

מצגת התקיפות הישראליות על מטרות בסוריה לפני תאריכים:

קרדיט : מאיר בר מקבוצת נציב