להבין את מה שרואים: מאחורי ההפגנות באיראן

מצוקת המים, ושבוע של מחאה מתוקשרת באספהאן
שוב נושא מצוקת המים גורם לתסיסה באיראן, וכפי שראיתם בשבוע האחרון, הפעם הפגנות המונים באספהאן, גם סוקרו בעיתונות האיראנית המוסדית המשמשת את המשטר, וגם אם בתחילה המשטר נתן למפגינים להוציא קצת קיטור בערוץ היבש של נהר זיאנדה רוד )زایندهرود = Zayanderud )באספהאן, מהר מאוד חזר המשטר לדכא את ההפגנות ביד קשה, ושוב יש דיווחים על שימוש באמצעים לפיזור הפגנות.
אם תשאלו על מה יצאו אנשי מחוז אספהאן להפגין? אשיב בקצרה שהם יצאו למחות פשוט כי אין להם מים… קיראו את המאמר הקודם בנושא מצוקת המים באיראן שמוציאה את העם לרחוב, שבו הזכרתי את ייבוש נהר זיאנדה רוד.
ואם תרצו אוסיף שפשוט נמאס לאנשי מחוז אספהאן, כמו לאיראנים רבים אחרים, להיות רעבים, צמאים, עניים, ונמאס להם גם לראות את המדינה מדרדרת אל מעבר פי התהום, מכשלי המשטר, מהמנהיג העליון, דרך הנשיא והממשלה, עבור דרך הפרלמנט, ועד לרשויות המקומיות, ופשוט נשבר להם לראות את השחיתות של כל הדרגים של המשטר, ושל אנשי הדת בכל רחבי המדינה.
למרות שהמשטר הוריד את מהירות בחיבור לרשת האינטרנט במספר אזורים, ניתוקי הרשת ושיבוש תקשורת סלולרית, וקשיי תקשורת אחרים במחוז אספהאן, ולמרות חסימות של כבישים כולל כבישים ראשיים המובילים לאזור העיר אספהאן, גם הפעם תוכלו לראות בסרטונים המופצים ברשתות החברתיות, ומשם זולגים לעיתונות המקומית האיראנית ולעיתונות הערבית באזור, תמונות של שוטרים של משטרת ההפגנות ואנשי בסיג‘, שורפים את מאהל המחאה של אנשי מחוז אספהאן, ושבנוסף לגז מדמיע ורימוני הלם, יורים ברובי ציד.
גם הפעם אנו עדים לאובדן הפחד של העם האיראני מבריוני המשטר, ורואים מפגינים מתעמתים עם שוטרים ואנשי הבסיג‘, ואף תוקפים אותם ולא רק בזריקת אבנים אלא תקיפה פיזית בטווח אפס, שורפים רכבי משטרה ואופנועים של הבסיג‘, ושורפים תמונות של המנהיג העליון, ואומרים בקול רם מול מצלמות שהם באו להילחם במנהיג העליון.
בשנה וחצי האחרונות, כבר היו הפגנות בהן תקפו המפגינים, את השוטרים ובריוני הבסיג‘, וכבר היו לא מעט הפגנות בהן קראו מפגינים למותם של המנהיג העליון, וראשי המשטר האחרים, אבל בשבועות האחרונים, אנו עדים להתרחבות התופעה, וגם בהפגנות אחרות שומעים לא רק קריאות מחאה, אלא גם קריאות נגד המשטר, וקריאות למותם של חמינאי, ראיסי ובכירי משטר נוספים.
כדי להבין מעט מה הוביל לאובדן הפחד של האיראנים, תוכלו לקרוא את המאמרים והפוסטים הקודמים על איראן )תוכלו להשתמש בתיוגים: #קצת_מידע_איראן + #למה_המשטר_האיראני_מתכונן? + #קצת_להכיר_את_השכנים: איראן( כגון הפוסט שבו דיברתי על אבדן הפחד, מפברואר השנה, וכדי להבין את המשמעות של אבדן הפחד של המפגינים, להתעמת חזיתית מול אנדי המשטר, צריך להבין שבאיראן, עלולות להיות למעשים אלו השלכות חמורות, ואף הוצאה להורג של מי שייתפס, קראו את המאמר על מחאות באיראן והאשמות המשטר, מיולי 2020.

אז מה המקור למצוקת המים?
אחרי ההקדמה על ההתרחשויות של הימים האחרונים, ומה עלולות להיות המשמעויות של המחאות למפגינים, ננסה להבין מעט מה המקור להפגנות האחרונות במחוז אספהאן, ואיך התייבש נהר זיאנדה רוד, ומה עומד מאחורי לניהול הכושל של משק המים האיראני.
זה המקום להזכיר שהמשטר האיראני אומר שהבעיה העיקרית הגורמת למצוקת המים, היא הבצורת במתמשכת במחוזות שונים באיראן, וכשמדברים על זה, אי אפשר שלא להזכיר את דברי מפקד ההגנה האזרחית של משמרות המהפכה, הגנרל גולאם רזה ג’לאלי (غالمرضا جاللی = Jalali Reza Gholam) שאמר בתחילת יולי 2018 , שישראל (ומדינות נוספות) גונבת את העננים של איראן…
אבל המציאות היא יותר פשוטה, ובניגוד לסיפורי האלף לילה ולילה בגרסת המשטר האיראני, אין כאן גנבי עננים רכובים על שטיח פרסי, והמחסור במים במספר מחוזות באיראן, לא נובע בגלל בצורת או “גניבת עננים” אלא מתכנון וניהול כושלים של משק המים האיראני, שמצד אחד גורם לשאיבת יתר מבארות בכל רחבי איראן, שגורמת לירידה משמעותית של מפלס המים באקוויפרים השונים, שגורמת להמלחת חלק ממקורות המים, ובמקביל לשקיעת אדמה נרחבת בכל רחבי איראן, דבר שגם הידרולוגים וגיאולוגים באיראן מתריאים עליו בפני המשטר כבר זמן רב, אך ללא הועיל.
בנוסף המשטר הקים תשתיות הובלת מים, המחברות בין המחוזות בהם יש שפע מים (או יותר נכון היו מים…), כמו מחוז אספהאן או מחוז חוזיסתאן, למחוזות בהם חסר מים, בעיקר ברמת איראן (כמו מחוז טהראן), וכל אותם פרויקטים של הובלת מים ממחוז אחד למחוז אחר, לא ממש מתחשבים בצורכי האוכלוסיה באזורים מהם לוקחים את המים, ופשוט מייבשים את מקורות המים במחוזות מהם נגזלים המים, ובעקבות כך מתייבשים שדות ומטעים, ומתייבשים ברזי המים בבתי התושבים.
נוסיף לכך את העובדה שאם בונים סכרים ללא תכנון המתבסס על מחקרים הידרולוגיים והנדסיים מקיפים, ולוקחים מים ממקום אחד ומעבירים למקום אחר, ללא תכנון ומחשבה על המאזן ההידרולוגי והצרכים המקומיים באזור של מקור המים, התוצאה היא שמתייבשים נהרות, שדות ומטעים, ועדרים מתים מצמא.
ואז נוצרות מחאות של אזרחים צמאים ומיובשים, וכשיש מחאה של תושבים של כפרים, עיירות וערים שנותרו ללא מים בברזים, המשטר מבין שזה לא מצטלם טוב, ולא ניתן להסתיר את הצמא והיאוש הכה נרחבים, המשטר מתעורר לקול המחאות, ומתחיל להביא מים במכליות, למאות רבות של אותם יישובים צמאים, ויוצא בקמפיין מתוקשר בעיתונות השופרות של המשטר, על מאות מכליות המספקות מים…
אם תשאלו למה איראן לא מתפילה מים, ובזה פותרת את מצוקת המים, כמו שעשו בישראל ובערב הסעודית, אומר שבאיראן יש התפלת מים, אבל לא בכמויות הנדרשות, ושהמשטר הכריז על תכניות של פרוייקטי התפלה, ובאיראן של המשטר האייתוללות, כמו באיראן המתפוררת והמושחתת, כמובן שישנו גם פרויקט המוביל מים מותפלים מאחד ממתקני ההתפלה הגדולים, במקום לתושבים הצמאים של המחוז בו נמצא מתקן ההתפלה, אל המחוזות “הנכונים”.
עוד על התפלת מים באיראן, אני מקווה לספר לכם בקרוב, במאמר שיוקדש לנושא.
ואחרי כל הנאמר עד כאן, אסביר בפשטות שהמשטר דואג להעביר מים ממקורות המים במחוזות פחות חשובים למשטר, אל המחוזות הנחשבים יותר… וזו הסיבה שרואים מחוזות מתייבשים כמו אספהאן, חוזיסתן, וסיסתאן-בלוצ‘יסטן.

מילה לסיום
שוב אפנה אתכם לקרוא מאמרים קודמים על המתרחש באיראן, ותוכלו להבין שתכנון וניהול כושלים, יחד עם תחזוקה ירודה, שלהם נוספת השתלטות משמרות המהפכה על מפעלים, תשתיות, ואוצרות הטבע של איראן, גורמים לבעיות רבות באיראן, כגון תאונות במפעלים שונים, תאונות באתרי בניה, מחסור בגז לקראת החורף הקר (כן, באיראן העשירה במשאבי נפט וגז, יש מחסור בגז…) עוני מתרחב שהולך ומקיף את רוב האוכלוסיה, ומוביל גם למחסור במזון ולרעב, לגידול בכמות חסרי הבית בערי איראן, כולל בכמות הילדים חסרי הבית (שזה שווה מאמר בפני עצמו, המוקדש לילדי הרחוב באיראן) וכמובן מצוקת מים חמורה, עליה אנו מדברים.
לנוכח כל אלו, אנחנו לא צריכים להתפלא כשאנו רואים את הדיווחים על ההפגנות והמחאות באיראן, על הייאוש המוביל לאבדן הפחד, וגם לא את התגובה של בריוני המשטר, שמתכוננים, מצטיידים ומתאמנים מזה זמן כדי “לטפל” ביד קשה במפגינים היוצאים לרחוב.
בין אם אלו גמלאים המוחים שלא קיבלו את הפנסיה, או שאם קיבלו, אינה מספיקה לצרכים בסיסיים, או שאלו פצועי מלחמת איראן-עיראק, שמוחים שלא קיבלו את הקיצבאות, או שאלו משפחות הנרצחים – נוסעי טיסה 752 של חברת התעופה האוקראינית, שדורשים שהמשטר יעשה צדק ויעניש את אנשי משמרות המהפכה שהפילו את המטוס, או סתם עובדי מפעל שמשמרות המהפכה השתלטו עליו, והתגלה שקרן הפנסיה של המפעל רוקנה מנכסיה.
בכל רחבי איראן ישנן מחאות והפגנות על שלל נושאים, ולהן מצטרפות מחאות ברשתות החברתיות וגם בהן רואים, כפי שכבר סיפרתי לכם בעבר, שהאיראנים פשוט איבדו את הפחד, ומחשבונות מזוהים וללא הסתתרות או הסתרת זהותם, הם מעלים סרטונים, תמונות וטקסטים, שתוקעים קוצים בעיני המשטר.
ואם לפני שנה שאלתי למה המשטר האיראני מכין את עצמו, אומר שוב – בדיוק למה שאנחנו רואים ברחובות איראן, בערוץ נהר שיובש ע”י המשטר, וברשת, וכמו שאמרתי לא מזמן על מחאות המים בחוזיסתן, וגם הפעם, העם האיראני איבד את הפחד, ולמתבונן מהצד, יהיה מעניין מאוד לראות איך יתפתחו הדברים באיראן, את תגובת המשטר למחאות וההפגנות, ואת התגובה ההולכת ומסלימה של הרחוב האיראני למהלכי המשטר.

קרדיט : אביעד- ערוץ מבט למזרח התיכון  קרדיט לתמונות: טהרן טיימס