THE HILL: למה איראן לא יכולה להסתכן במלחמה?

משמרות המהפכה האסלאמיות של איראן (IRGC) אמרו לאחרונה לתקשורת הממלכתית בטהרן כי הם יחשפו מבצע חדש שיגרום לאיראנים שתומכים במשטר להיות גאים. התברר כי משמרות המהפכה התפארו בהשתלטות על מכלית נפט והבאתה לנמל איראני. משמרות המהפכה טענו שהם העלימו את הצי החמישי של ארה”ב. אבל גורמים רשמיים אמריקאים אמרו שהטענה האיראנית היא “שקרית לחלוטין ולא נכונה”.

התעלולים האיראניים באים על רקע הטענות ששיחות הסכם הגרעין יתחילו שוב ב-29 בנובמבר, מיד לאחר חג ההודיה.

באמצע אוקטובר, השליח המיוחד של ארה”ב לאיראן רוברט מאלי אמר שהסבלנות הולכת ופוחתת כלפי איראן אם היא לא תחזור לדון בהסכם עם ארה”ב לגבי תוכנית הגרעין שלה. כולם זוכרים איך גורמים בממשל אובמה אמרו לתקשורת ב-2015 כי הסכם עם איראן הוא הדרך הטובה ביותר להימנע ממלחמה. האם העדר הסכם הפעם פירושו “מלחמה” ?

נרטיב ה-“עסקה או מלחמה” היה הטיעון המרכזי בטיעון האמריקאי  מדוע צריכה להיות עסקה חדשה, או מדוע ארה”ב ומדינות אחרות צריכות לבזבז זמן בלחכות שאיראן תגיע לשולחן המשא ומתן. השאלה שצריכה להישאל לגבי הנרטיב הזה היא: איך תיראה “מלחמה”? ומדוע “מלחמה” היא ההיפך מקיום עסקה?

הדיון על מלחמה עם איראן מבוסס על החשש שאם איראן תמשיך להעשיר אורניום היא תותקף בסופו של דבר ע”י ישראל. צבא ההגנה לישראל ערך תרגיל לאפשרות של מלחמה בארבעת הימים הראשונים של נובמבר. התרגיל התמקד בסיכול היכולות של חיזבאללה, בגיבוי איראן, לירות אלפי רקטות. היבטים נוספים של התרגיל כללו הכנות לאלימות בתוך ישראל. במקביל, ישראל השיקה מתקן מעקב חדש – בעצם, בלון ענק – ליד הגבול הצפוני עם לבנון וישראל, וכוחות ארה”ב מבצעים אימונים משותפים ליד אילת, בים האדום.

בעוד שישראל ציינה שיש “קווים אדומים” לגבי תוכנית הגרעין של איראן, השאלה שצריכה להישאל היא האם איראן תסתכן אי פעם במלחמה עם ארצות הברית או ישראל. עד כה, העדויות מצביעות על כך שאיראן מעדיפה פעלולי תעמולה שהמשמרות המהפכה ביצעו במפרץ עומאן – חטיפת מכלית, אך לא להלחם בצי החמישי של ארה”ב. הסיבה לכך היא שאיראן לא יכולה להסתכן במלחמה אמיתית, קונבנציונלית. איראן לא נלחמה במלחמה גדולה מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר נלחמה בעיראק של סדאם חוסיין. ממשלת איראן ענייה והמשטר שלה חלש יחסית עקב הסנקציות. הקלף האמיתי היחיד שאיראן מחזיקה היא הסחיטה הגרעינית שלה, שבה היא משתמשת כדי לצבור נקודות בתחום הדיפלומטי. היא גם מחמשת כוחות פרוקסי מסוכנות ברחבי המזרח התיכון, בתימן, עיראק, לבנון וסוריה.

כוחה האמיתי של איראן, אפוא, טמון בנציגיה, המיליציות שמקבלות מל”טים וטילים איראניים. איראן השתמשה ברחפנים כדי לתקוף את כוחות ארה”ב בעיראק ובסוריה ותקפה ביולי מיכלית מול חופי עומאן. התקפות מסוג זה נותנות לאיראן מרחב הכחשה סביר. זה אף פעם לא אומר שהיא ביצעה את התקפות המל”טים. ארה”ב חשפה הוכחות לתפקידה של איראן בתימן, אבל סחר בחלקים לטילים או גירוסקופים עבור מל”טים הוא לא בדיוק הדרך שבה מדינה מתכוננת למלחמה קונבנציונלית גדולה.

הצי של איראן קטן והספינות שלו ממשיכות לעלות באש ולשקוע. התשתית שלה רצופה בעיות ומשמרות המהפכה נוטים לעשות את העבודה שהצבא האיראני צריך לעשות. בקיצור, איראן העבירה את סמכויות המלחמה למשמרות המהפכה ולשליחים, שאף אחד מהם לא מוכן להסתכן בסכסוך גדול. אם איראן לא יכולה להרשות לעצמה סכסוך גדול, אז הסיכוי שהיעדר הסכם גרעין איראני עלול להוביל ל”מלחמה” מצטמצם. מה שעלול לקרות הוא שהיעדר עסקה פירושו המשך המתיחות באזור.

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות