מלחמת יום הכיפורים: בחירת העיתוי לתקיפת ישראל הייתה בעצת גנרל רוסי
מסמכים בריטים חשפו כי הסובייטים “הם אלה שהמליצו לנשיא מצרים המנוח אנואר סאדאת לבחור את השישי באוקטובר 1973” לחצות את תעלת סואץ ולהתחיל במתקפה על הצבא הישראלי ששלט אז על כל שטח סיני.
הבחירה בשבת זו, שהיהודים מכנים בעברית יום כיפור, כלומר יום הסליחה, שנפל אז ב-10 לחודש הרמדאן, הייתה אחד ממרכיבי ההפתעה ששיתקה את ישראל בימי המלחמה הראשונים.
המסמכים, שהגיעו לידי ה- BBC, חושפים גם כי התמיכה הסובייטית במצרים וסוריה אפילו “לפני המלחמה ובמהלכה” הייתה גדולה בהרבה ממה שמאמינים.
חודשים ספורים לאחר תום המלחמה, ארגון האמנה הצפון -אטלנטית “נאט”ו” ערך מחקר על המלחמה במטרה “להפיק לקחים” מחשש לפרוץ עימות צבאי עם מדינות ברית ורשה באותה עת, בראשות ברית המועצות, על שטח יבשת אירופה.
המחקר הוזמן על ידי פיקוד מרכז אירופה של נאט”ו, בראשות בריטניה ובסיסה בגרמניה, ומחלקת המודיעין באותו אזור.
קרדיט: ויקיפדיה
”ההפתעה המלאה“
על פי תוצאות המחקר, הסובייטים מילאו תפקיד בעל השפעה שסייעה למתכננים המצרים ליישם היטב את תוכנית ההונאה, שהגיעה לאחר מחקר מדוקדק של סיבות התבוסה נגד ישראל במלחמת ששת הימים ביוני 1967 .
התוצאות, שהוגשו לפיקוד נאט”ו ב -1 במרץ 1974 ונחשבו לאחד המסמכים הסודיים ביותר של הברית, אומרות: “הניתוח הערבי, בהנחיית יועציהם הרוסים, של מלחמת יוני 1967 הראה כי אם הערבים רוצים להשיג כל סוג של הצלחה נגד הישראלים, הם לא היו חייבים להבטיח שההפתעה תושלם על ידי הסתרת כוונותיהם העוינות על ידי יצירת מצב פוליטי וצבאי שלא מוביל למתקפה ישראלית מקדימה, וכן שיבצעו את ההתקפה שלהם עוד לפני השלמת גיוס המילואים המלא של ישראל.
מידע מודיעיני של נאט”ו, אז, הצביע על כך ש-“במהלך המחקר המצרי על מלחמת יוני, המליץ היועץ הרוסי הבכיר, הגנרל וסיליוביץ ‘, על תקופת יום הכיפורים כזמן הטוב ביותר לתקוף כדי להשיג הפתעה”.
העצה התבססה על העובדה שביום זה החיים נעצרים כמעט לחלוטין על פי התורה היהודית.
“ביום זה, תושבי ישראל נמצאים בבית יושבים בשקט, בצום, ומכשירי הרדיו נשארים כבויים”, אמרה.
תוצאות מחקר נאט”ו אמרו כי “על ידי בחירה באחר הצהריים של יום כיפור כשעת תחילת מתקפה, אלמנט ההפתעה גדל עוד יותר.
וזה מה שקרה בפועל. ההפתעה בלבלה את ישראל, שלא הצליחה ליטול את היוזמה בחזית הדרומית (המצרית) עד 15 באוקטובר , 9 ימים לאחר תחילת המלחמה, על פי מידע נאט”ו.
מה שסקרן את מומחי נאט”ו היתה האפשרות שברית המועצות היתה מודעת הרבה יותר, ממה שחשבו, לתכניותיו של סאדאת עוד בשלביו המוקדמים, מה שהפך את הסובייטים, על פי מחקר נאט”ו , “לראויים למידת הערכה רבה יותר”.
המחקר גילה שלווייני המודיעין הסובייטיים “משוגרים בדרך כלל בקצב של 2 או 3 פעמים בחודש, אך ב -17 הימים החל מה -3 באוקטובר שוגרו 7 לוויינים לכיסוי המזרח התיכון, והלוויין הראשון הוכנס למסלולו שלושה ימים לפני המתקפה “.
ארצות הברית השתמשה בלוויינים שלה, כפי שנחשף מאוחר יותר על ידי שר החוץ האמריקאי דאז הנרי קיסינג’ר, בהנחיית הישראלים, לזיהוי מאמצי התקיפה העיקריים של צבא מצרים , לאתר את סוללות ה- SAM (טילי קרקע-אוויר). והכי חשוב לאתר את אזור התפר בין ארמיה 2 לארמיה 3, שהישראלים פרצו דרכו ,בסופו של דבר, וחצו את התעלה לשטח מצרים.
מחקר נאט”ו מגלה כי הלוויינים הסובייטים “אפשרו לערבים, לפני תחילת המלחמה, לזהות את המערך הצבאי הישראלי בסיני, ולראות מאוחר יותר, לאחר שהישראלים החלו לנוע מערבה, את האיומים העומדים בפני קהיר”.
ניתוח המודיעין של “מידע” זה הגיע למסקנה כי “התכנון וההכנה הדרושים לשיגור (הלוויינים), ולארגון הרכבת האווירית להובלת משפחות הרוסים וכמה יועצים ממצרים וסוריה, אף מצביעה על ידע מוקדם ממה שהעריכו.”
קרדיט לתמונה: http://madinaboys.com/