ארגון HRW: מצרים מחסלת מתנגדים במסווה של לחימה בטרור
בדו”ח שפורסם ביום שלישי מדווח Human Rights Watch כי בשנים האחרונות המשטרה והמגזר הביטחוני של משרד הפנים המצרי הרגו עשרות “טרוריסטים” לכאורה ברחבי המדינה, בהוצאות להורג שהארגון הגדיר כלא חוקיות.
הדו”ח בן 80 העמודים כותב : “התמודדות עם כוחות הביטחון: רציחות חשודות והוצאות להורג מחוץ לפסיקת בתי המשפט על ידי כוחות הביטחון המצרים” הגיע למסקנה כי החמושים לכאורה שנהרגו ב”התנגשות חמושה ” כביכול, במקרים רבים, לא היוו איום מיידי על כוחות הביטחון, או אחרים כשנהרגו, חלקם כבר היו במעצר.
קרדיט לתמונה:אלג’זירה
הדו”ח קרא לשותפים הבינלאומיים של מצרים להפסיק את העברת הנשק אליה ולהטיל סנקציות על שירותי הביטחון ועל גורמים המעורבים ביותר בהפרות המתמשכות.
“במשך שנים, כוחות הביטחון המצרים ביצעו הוצאות להורג מחוץ לבתי המשפט, וטענו כי הגברים נהרגו באש הצולבת”, אמר ג’ו סטורק, סגן מנהל המזרח התיכון וצפון אפריקה ב- Human Rights Watch. “הגיע הזמן שמדינות המספקות נשק וסיוע ביטחוני למצרים יפסיקו את הסיוע הזה בשל ההפרות הנוראיות האלה.
ארגון Human Rights Watch מצא כי בין ינואר 2015 לדצמבר 2020 הודיע משרד הפנים כי לפחות 755 בני אדם נהרגו ב -143 אירועי ירי לכאורה, ורק חשוד אחד נעצר. נתוני המשרד זיהו רק 141 הרוגים, והשתמשו בביטויים מוכנים שחזרו על עצמם תוך שהם מספקים פרטים דלים בלבד.
כמעט כל ההצהרות טענו כי החמושים לכאורה החלו לירות תחילה, מה שגרם לכוחות הביטחון להשיב אש. עוד טענו השלטונות כי כל ההרוגים היו מבוקשים באשמת “טרור”, וכי רובם שייכים ל”האחים המוסלמים “, על פי הודעת הארגון.
פעיל זכויות האדם וחבר המועצה הלאומית לזכויות אדם, ג’ורג’ אישאק, אמר כי דו”ח זכויות האדם מוגזם במקצת, אך הדגיש כי אכן קיימות הפרות כאלה במצרים.
המועצה היא מוסד עצמאי, כמעט-ממשלתי, שחבריו מתמנים על ידי מועצת נציגים.
הרשויות המצריות טרם התייחסו לדו”ח הארגון, וקהיר בדרך כלל מכחישה האשמות כאלה, ומדגישה כי היא מכבדת את החוק. שגרירות מצרים באבו דאבי לא נענתה לבקשות של אמצעי התקשורת (אל חורה) להגיב על מה שהוזכר בדו”ח.
ארגון Human Rights Watch בחן מקרוב את המקרים של 14 בני אדם שהיו בין 75 הגברים שנהרגו בתשעה מקרי ירי בדלתא ובמצרים העליונה. אף אחד מהחשודים לא נעצר בתשעת האירועים הללו, ואף אחד מאנשי כוחות הביטחון לא נפצעו.
ארגון Human Rights Watch לא מצא שום אינדיקציה לכך שהרשויות פתחו בחקירות רציניות או משמעותיות בכל אחת מהתקריות, ואף בני משפחה לא נקראו להעיד.
