נסיך סעודי: לאיראן וחיזבאללה יש את המילה החזקה ביותר בסוריה
היום, שישי, אמר הנסיך סאטאם בן חאלד אל סעוד בראיון לעיתון הסעודי, “אוקז”, כי “מה שקורה בסוריה הוא טרגדיה אנושית גדולה”.
הנסיך הסעודי תוקף את בשאר אל-אסד
הוא הוסיף: “האסון הוא שמשטרו של בשאר אל -אסד הורג את תושביו בתואנה של אחדות סוריה, אך מה שאנו רואים במציאות הוא שסוריה הפכה לקנטונים, כולל אלה המזוהים עם אמריקה, טורקיה, רוסיה, או קבוצות של איראן וחיזבאללה שלהן יש כרגע את המילה החזקה ביותר בסוריה “.
הוא המשיך: “אני מדבר כאן על הצביעות המערבית שהתערבה בעיראק ולוב על מנת לשמר את העמים שם ואת הדמוקרטיה, אך בתמורה הם לא עשו זאת עם סוריה בגלל חשבונות רבים ואינטרסים מורכבים בשל הגיאוגרפיה השונה של העם הסורי “.
נייטרליות בנושאים ערביים היא “בגידה”
במהלך נאומו אמר בן חאלד: “נייטרליות בסוגיות ערביות היא בגידה, במיוחד אם נושאים אלה נתונים ללחץ והפרות של מדינות לא ערביות. השתיקה כאן כאילו היא עוזרת להם”.
הוא הוסיף כי “הליגה הערבית חייבת להיות בעלת תפקיד חזק יותר, ולא להסתפק רק בגינוי והוקעה”.
הוא גם הזהיר מפני נייטרליות נוכח ההתערבות האיראנית באזור הערבי, ואמר כי מדובר ב”בגידה “, והצביע על כך שנוכחותו של פסל של סולימאני בלבנון משקפת את הדומיננטיות של חיזבאללה על האג’נדות הפוליטיות בלבנון וכפיפותו לאיראן.
על התנהגות איראן באזור, הוא הסביר כי התנהגותה של טהראן “מבוססת על כמה עקרונות שיש להם; הראשונה היא השנאה הפרסית כלפי הערבים, והשנייה היא השאיפות האיראניות לחדור לאזור הערבי ולמצוא לעצמה דריסת רגל להגשמת שאיפותיהן.
התפשטות הנשק מאיימת על עיראק
הנסיך הסעודי אמר כי מה שמאיים על עיראק הוא התפשטות הנשק בידי המיליציות שנמצאות בפיקוד איראן ולא המדינה העיראקית (הנאמנות של המיליציות הללו היא לאיראן) והשחיתות המקיפה בכל הרמות.
ביחס לעמדתו לגבי הוצאתו להורג של סדאם חוסיין, אישר בן חאלד: “למרות עמדתי נגד סדאם חוסיין לאחר כיבוש כווית והעניינים הגדולים שאחריו, התנהגותו הלא נכונה, שהשפיעה רבות על מדינות ערב בכלל ומדינות המפרץ בפרט, אך כדי להיות מציאותיים, לאחר הוצאתו להורג, עיראק נכנסה לשלב חדש “.
הוא המשיך: “לפני הוצאתו להורג, הייתה מדינה, וכלי הנשק היו בידי המדינה, ועיראק נשלטה על ידי כתות ודתות שונות, אך לאחר הוצאתו להורג, הנשק הפך נפוץ בידי מיליציות וטרוריסטים. קבוצות שכפו את סדר היום שלהן ונאמנות של חלקן הפכו לא לעיראק, אלא לאיראן “.
