אם ארה”ב תנטוש את סעודיה רוסיה אורבת בפתח

שתי התפתחויות לכאורה לא קשורות שהחלו בתחילת 2021 – הסכסוך האמריקאי-סעודי שהסלים לרמה חדשה וגבוהה, והתקפה נוספת של לוחמי החות’ים נגד סעודיה – הוכיחו באופן ניכר כי אפשר ושינויים טקטוניים במזרח התיכון כבר בעיצומם.

באופן ספציפי נראה כי השותפות האסטרטגית בת שבעים וחמש השנים בין וושינגטון לריאד נכנסת לתיקון אלים, ואין שום ערובה לכך שהיחסים ישרדו את הסערה. לאור זאת, רוסיה עשויה לנצל את ההזדמנות ולשדרג את מעמדה האזורי.

נראה שהערכה זאת מסבירה את המסע האחרון – נסיעתו הראשונה של בכיר שאינו ערבי לסעודיה על רקע הרעת הקשרים עם ארה”ב – על ידי שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב.

יחד עם ההסכם הרוסי-סעודי על שיתוף פעולה צבאי (19 בפברואר 2021), הדינמיקה האחרונה בקשרים הדו-צדדיים מצביעה על העובדה ששיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-סעודי – המשמש באופן מסורתי על ידי מוסקבה כאמצעי להשגת יעדיו הגיאופוליטיים והגיאו-כלכליים באזורים חיוניים מבחינה אסטרטגית – עשויים להיכנס לשלב מתקדם בהרבה, אשר יכול לבטא שינויים גיאופוליטיים ,כלכליים ואזוריים נוספים.

היחסים בין רוסיה לסעודיה

מנקודת מבט היסטורית, נושא חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי-טכני נותר נושא חוזר בקשרים רוסיה-סעודיה. על פי מידע רשמי, בין השנים 2007-2009, הכינה רוסיה הצעת יצוא גדולה (4 מיליארד דולר) שמטרתה לספק לממלכה כמות גדולה של כלי נשק חדישים, כולל השידרוג האחרון של טנק המערכה הראשי T-90, מסוקים (Mi-35, Mi-17 ו- Mi-28NE) וסוללות טילי ההגנ”א המבוקשים S-300, S-400, Buk-M2E ו- Pantsir-S1. עם זאת, עסקה זו – כמו גם עסקאות דומות רבות אחרות, כאשר על פי הדיווחים חלקם דנו ברכישה פוטנציאלית של מערכת הטילים הבליסטיים הניידים לטווח קצר איסקנדר המיוצר ברוסיה – בסופו של דבר לא עבר, למרות שאדל אל-ג’ובייר ( שר החוץ הסעודי לשעבר) ציין כי “שום דבר לא עומד בדרכה של הממלכה שיכול להפריע לרכישת הנשק של רוסיה.” מילים שמעולם לא תורגמו למעשה בעיקר בגלל חוסר הרצון של הסעודים לגרום לזעם מצד השותף האסטרטגי הראשי שלה וספק הנשק העיקרי, ארה”ב.

אולם מאוחר יותר, המצב החל להשתנות בגלל שתי סיבות מרכזיות. ראשית, שינויים עמוקים בשוק האנרגיה העולמי החלישו את המקח האסטרטגי – נפט תמורת הגנה – העומד ביסודה של השותפות האסטרטגית בין ארה”ב לסעודיה. שנית, סדרה של התקפות מוצלחות של החות’ים – והכי משמעותית ההתקפה בספטמבר 2019 נגד מתקני ארמקו הסעודית – העלתה שאלות רבות לגבי יעילותם של סוללות הנ”מ שסופקו ע”י ארה”ב.

ולדימיר פוטין, שהתענג על הרגע, דחק בהנהגה הפוליטית הסעודית “לקבל החלטה פוליטית נבונה […] כמו איראן […] וטורקיה” ולרכוש מערכות רוסיות מודרניות נגד טילים / מטוסים. כעת, לכאורה הסיפור קיבל עוד תנופה.

אם משאירים בינתיים את עסקת הנשק הפוטנציאלית בצד, שאלת המפתח היא האם גם לסעודיה  וגם לרוסיה יש מספיק נחישות להביא את הקשרים הצבאיים לרמה חדשה איכותית?

ערב הסעודית – שנמנעה בעבר מצעדים כאלה – עשויה אכן ללכת לכיוון חדש, בשל שני גורמים התלויים זה בזה.

ראשית, החלטתו של הנשיא ג’ו ביידן להטיל סנקציות נגד 76 סעודים בולטים (כולל סגן ראש המודיעין הסעודי האלוף אחמד אל-אסירי) שהואשמו על ידי שירותי הביון האמריקניים ברצח ג’מאל חשוגי, נתפסת בסעודיה כפרובוקציה ישירה.

שנית, “הקפאה זמנית” של מכירת נשק אמריקאי, כולל תחמושת מונחית מדויקת, מאותתת שארצות הברית מוכנה לשנות את אופי היחסים שלה עם סעודיה.

בנוסף, תכניות ערב הסעודית לשדרג את קשרי האנרגיה שלה עם סין משמשות לכאורה להפחתת תלותה של הממלכה באמריקה, ועוזרות לשתי המדינות להתרחק עוד יותר זו מזו.