בסימן עשור לאביב הערבי: טעמם המר של הקאפקייקס במועדון אלג’זירה – קהיר
תזכורת לתקווה ולמציאות שאכזבה
עשור לאחר המהומות שהחלו לאחר שסידי בועזיזי, רוכל צעיר טוניסאי הצית עצמו בטוניסיה, דילגו לכיכר התחריר במצרים, ומשם לשורת מדינות ערביות במזרח התיכון, נדמה שאין אירוע המתרחש בזירה שאין לו נגיעה לאותו מפץ הגדול שחולל “האביב הערבי”.
זהו עשור שהחל במהפכות חברתיות בעלות תביעה פוליטית מובהקת של צעירים לשיפור זכויותיהם הכלכליות, פוליטיות, חברתיות, תעסוקתיות, חירויות הפרט ועוד, והסתיים בהתפשטותה של מגיפת הקורונה שעשתה שמות גם במזרח התיכון.
‘האביב הערבי’ חולל מפץ ששלח לאורביט המזרח-תיכוני גלי הדף שממשיכים עד היום, ושלאורם ניתן לנתח ולהסביר מגה-אירועים כגון:
• הנורמליזציה של ישראל עם מדינות במפרץ הפרסי ובצפון אפריקה.
• אינטרסים של מעצמות במדינות כושלות כמו עיראק, סוריה, לוב, תימן.
• תופעת הפליטים ההמונית לאירופה.
• הטרור מבית דאע”ש ועוד.
עם זאת, האירועים הגיאו-פוליטיים הטקטוניים שהחלו רובם ככולם בהשראה וחזון אחידים פחות או יותר ב 2011, הביאו במקרים מסויימים להתפתחויות שלטוניות השונות בתכלית זו מזו בתוך המדינות עצמן.
סערת הקאפקייקס
סיפור המעשה אודות מסיבת יום הולדת, שהתרחש ב 10 ינואר 2021 עשוי להמחיש היטב את מאפייני המשטר במצרים, ארץ הפרעונים, כפי שהתעצבה כתוצאה מ’האביב הערבי’ ולהעיד על עוצמת משוואת הכח של מוסדות השלטון. וכך היה המעשה שהיה: במסיבת יום הולדת של חבורת נשים שהתקיימה במכון הכושר היוקרתי אלג’זירה בשכונת זמאלק בקהיר הוזמנו תופיני קאפקייק’ס לקינוח.
הקאפקייק’ס נשאו אופי מיני במיוחד, מאחר ובמקום דובדבנים, הונחו על ראשיהם קישוטים דמויי אברי מין זכריים. אחת הנשים העלתה תמונות מהמסיבה ומן העוגות המדוברות, ‘שלמרבה הפליאה’ הפכו ויראליות ברשתות החברתיות. עם פרסומן החל דיון סוער ברשתות, שיצר שני מחנות: האחד – התומך בחופש הביטוי, והשני – התוקף בחריפות את חברי המועדון המעורבים, שגרמו פגיעה קשה בדימויו. יתירה מזאת, בין התמונות (שבינתיים הוסרו מהרשת) נמצאה גם תמונתה של פרופסור מכובדת מן הפקולטה לרפואה, סוהיר אלעטאר, בת 78, שחיינית שייצגה את מצרים בתחרויות בינלאומיות, אוכלת בהנאה מן הקאפקייקס.
האירוע כולו, ובתוך כך צילומיה של אלעטאר, השחיינית המעוטרת, חשף את השבריריות העלולה לפגוע גם בסמלים בעלי עוצמה כמו מועדון אלג’זירה היוקרתי שנוסד בשנת 1882 והנושא ניחוחות בריטיים עוד מהתקופה שבה שימש את הצבא הבריטי במצרים. צילומי הקאפקייק’ס בעלי האופי המיני, היוו פגיעה ישירה בכבוד המצרי, בערכי המשפחה, בכבוד האישה וגרמו להשפלה לאומית.
האירוע הביא לשיח ציבורי ער אודות ערכים והמותר והאסור ברמת התנהגות הפרט ובזיקות הגומלין שבין המשטר לאזרחים. מרגע שהויראליות הרשתית תפסה תאוצה החלה שרשרת אירועים מסחררת בכל הקשור למעורבות המוסדות השלטוניים המצריים באירוע: ראשית – כוחות הבטחון המצריים עצרו את השפית האופה בביתה, בתואנה כי הם נדרשים לשלוט במוסר הציבורי שנפגע; שר הנוער והספורט (דר’ אשרף צובחי) הצהיר כי בכוונתו להקים ועדת חקירה ולהעניש את המארגנים, מבלי שהוא מזכיר את שם המועדון; איש דת בכיר הזהיר שאפיית תופינים כאלה אסורה באסלאם, שכן היא מפרה ערכים משפחתיים; העיתון אלאהראם המזוהה עם המשטר קרא לקישוטי הקאפקייק’ס “צורות מגונות ולא מוסריות”. והאופה? לאחר שנחקרה על ידי כוחות הבטחון, נקנסה ב 5000 לירות מצריות.
את התמונות שכה זעזעו את המצרים, תוכלו לראות בכתבה באתר החדשות אל-באוואבה (البوابة = השער) שזה אתר חברת חדשות היושבת בירדן, עם משרדים בדובאי, ומספקים כיסוי חדשות עצמאי למתרחש ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
איך כל זה קשור לאביב הערבי?
אך מה לעוגות מסיבת יום הולדת במכון הכושר היוקרתי במצרים להשלכות ‘האביב הערבי’? החוקרת ננסי קויאל מ – The Tahrir Institute for Middle East Policy טענה במפגש וירטואלי של ה – Chatham House MENA כי בעוד ‘האביב הערבי’ גרם להפלת משטרו של מבארכ, הרי שהתשתית המבנית של המוסדות נותרה על כנה ולא השתנתה. ואולם מאז עליית עבד אלפתאח א-סיסי לשלטון, הזיקות בין המוסדות השלטוניים למדינה ולראשה השתנו כליל.
כיום כל מוסד שלטוני בין אם מדובר על גופי המודיעין והבטחון, משטרת המוסר, המדיה והתקשורת, הפרלמנט, גופי הדת המקושרים למדינה ועוד – רואה עצמו מחוייב קודם כל למדינה ואחראי על יציבותה של החברה. ההשוואה לימי מבראכ מדגישה את שלטונו של א-סיסי כקשה ואוטוריטרי הרבה יותר.
דיווחים על פגיעה בזכויות האדם במצרים, הפגיעה הכלכלית, הסגירות הפוליטית, הצרת צעדיהם של אנשי עסקים, הגבלה קשה של חופש פעולה בסיסי של המוסדות השלטוניים, פגיעה בצעירים וביכולות הביטוי והתעסוקה שלהם – כל אלה בלמו חלוקה וביזור הכח כולל לרשויות המקומיות, בניגוד לימי מבראכ.
מדובר במבנים פוליטיים שאמנם המשיכו להתקיים, אך צעדיהם הוצרו מאוד, וכחם עבר לממשל בדמות משאבים וסמכויות.
לאור כל זאת, הקאפקייקס ומסיבת יום ההולדת שנתפסו לכאורה כפוגעים במוסר הציבורי ובערכים החברתיים טופלו על ידי כל אחד מהגופים, כאילו הוא לבדו קיים בזירה על מנת להמחיש לממשל את טיפולו הבלעדי באירועים. מבקרי השיטה ב Tahrir Institute for ME Policy טוענים כי קשה שלא לזהות את האבסורד שגרם לתשומת לב כה עצומה מצד גורמי המדינה – התביעה המשפטית, חוקרי משטרה, חברי פרלמנט, ותקשורת שנשלטת על ידי המדינה לעסוק בעניין.
בדומה לאירוע הקאפקייק’ס קיימים דיווחים נוספים על מעצרם של צעירים שביקשו להביע עצמם ברשתות החברתיות, ובדגש על סרטונים באפליקציית טיקטוק של בחורות צעירות ונערות הרוקדות ושרות, בטענה לפגיעה במוסר הציבורי ובערכי משפחה. כך באופן דומה ניתן לפרש אירועים שונים כנקודות המתחברות לאותו רגע סינגולרי של ‘האביב הערבי’, שמקורו במפץ הגדול שהחל לפני עשור, ויצר גלים ואדוות המתחברים אליו גם היום, וסביר שגם במעלה העשור הבא.
קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון
קרדיט לכותבת: סיגלית מאור-הירש.
סיגלית היא עמיתת מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), ומלמדת במרכז הבינתחומי בהרצליה.
יועצת בכירה בפקע”ר, ולשעבר מנהלת בכירה בחטיבת הסייבר במשרד ראש הממשלה.
עוסקת במחקר פעיל של טרור ותופעות חברתיות ברשתות החברתיות.
קרדיט לתמונה ראשית של המאמר: וויקיפדיה