איך זורם כסף זר לסוריה

הסיפור מאחורי הסיפור של הכסף שזורם לסוריה

בקבוצת הדיון המשותפת לערוץ מבט למזרח התיכון ולערוץ השח-מט המזרח תיכוני, לאחר שקורא חדש בערוץ ובקבוצה (ברוך הבא מ מ ק) קרא את המאמר על אינטרסים איראנים ושיקום סוריה שפורסם ב 6 במאי, (למי שעדיין לא ראה את המאמר, אמליץ להשתמש בקישור ולראות במה מדובר, התמונות והסרטונים, נמצאים בערוץ הטלגרם וקבוצת הדיון) ולאחר מכן שאל שאלות שהובילו לדיון בנושא השיקום, מהיכן הכסף למימון השיקום.

במאמר זה, כהרחבה לנאמר בקבוצת הדיון (ותודה לכל המשתתפים בדיון) אביא בפניכם סקירה קצרה על המסלולים הלא פורמליים והפחות גלויים וידועים, של הזרמת הכסף לכלכלה הסורית, המאפשרת את אותו ‘חמצן כלכלי’ הנדרש לאזרח הסורי, וכמובן שיש למסלולים אלו, ‘גזירת קופון’ של המשטר והמקורבים לצמרת המשטר.

מסלולי הכספים האלו, קשורים בעקיפין גם לפרויקטי שיקום ובינוי נרחבים, לתשתיות, לתעשייה ולשכונות מגורים, שהמימון עבורם הוא בעיקר מדינתי והשקעות של מדינות זרות, שעליהם לא נדון במאמר זה.
רק אציין כי במחקר של האום מתחילת שנה שעברה, נאמר כי עלויות השיקום בסוריה נאמדו במעל 250 מיליארד דולר…

במאמר זה גם לא נדון בארגזי שטרות הדולרים שמשמרות המהפכה מביאים מאיראן לסוריה, וגם לא בכספים שמזרים הסולטאן הטורקי ארדואן, כתשלום לארגוני הטרור הג’יהאדיסטים הפועלים בחסותו.

איך ומהיכן מגיע הכסף לסוריה – המסלול הפחות מוכר

כדי להבין את נושא הכסף שמגיע לכלכלה הסורית, צריך להבין שלא כל הכסף מגיע במזומן והעברות בנקאיות, ולא רק בעקבות הסנקציות האמריקאיות, האירופאיות וכד’, אלא גם בעוד שתי דרכים עיקריות, האחת גלויה, והשנייה פחות מוכרת וללא הרגולציה והפיקוח של המערכות הבנקאיות המוכרות.

המסלול הגלוי

מסלול זרימת כסף לסוריה, שבו ארגוני סיוע הומניטרי שונים, מעבירים לסוריה ציוד, מזון, תרופות, וכסף, כדי לעזור למעל 11 מיליון סורים שחלקם עקורים, שברחו מביתם לאזורים אחרים, חלקם במחנות עקורים-פליטים וחלקם ממשיכים לגור בבתים פגועים בשכונות הרוסות ברמה זו או אחרת, ועוד כ- 2.5 מיליון סורים הזקוקים לסיוע הומניטרי, וזה מעבר לסיוע הומניטרי לעוד כ- 5.6 מיליון פליטים שברחו מסוריה, ונמצאים במחנות פליטים בטורקיה, ירדן, לבנון (ומתוכם מעל מיליון וחצי שהגיעו למדינות המערב) תורמת לכלכלה הסורית במישרין ועקיפין, הן בכסף מזומן שמשולם כמשכורות, לקבלנים, לספקים, לנותני שירות, וכמובן כספי שוחד לכל מי שצריך לשחד, כדי שהסיוע יגיע לידי המסכנים שזקוקים לו, והן בהכנסת כל מה שהוא שווה כסף, שמגיע מצד אחד כסיוע למיליוני עקורים, ומצד שני, כמו בכל מדינה קרועה ומושחתת בעולם, חלק מוצא עצמו לשווקים ולחנויות, ומעשיר את המקורבים.

כדי להבין עד כמה מודבר בכסף ‘גדול’, אספר לכם כי מאז שהחלה הלחימה על חורבות מה שהיה פעם סוריה בנת 2011, רק ארה”ב העבירה סיוע הומניטרי בשווי של יותר מ 10.6 מיליארד דולר! ועל זה יש להוסיף את עשרות המיליארדים שהצטברו במהלך השנים, בסיוע מארגוני הומניטריים של האום ואחרים.
לדוגמה: האיחוד האירופי מעל 10 מיליארד, בריטניה מעל 2.5 מיליארד, כוויית כשני מיליארד, נורווגיה, יפן, איחוד האמירויות, וערב הסעודית, כמיליארד דולר כל אחת.

וזה המקום לומר, כי לא כל הכסף שמעבירים ארגוני הסיוע הבין לאומיים ואחרים, עובר דרך המערכות הבנקאיות המערביות המוכרות והמפוקחות, וזה מוביל אותנו אל הדרך השנייה שבה זורם הכסף…

המסלול הנסתר

זה אינו מסלול גלוי ומפוקח ע”י מערכות הבקרה הפיננסיות, מסלול זה הוא מה שמכונה בשפה יפה: מערכת העברות כספיות בלתי רשמית = Informal Value Transfer Systems (IVTS), והנמצא מתחת לרדאר של מערכות הבנקאות והפיננסים העולמיות, הנתונות למעקב ופיקוח הדוק של הרשויות השונות בעולם, ומערכת זו מזרימה לא מעט מהכסף שהמשטר הסורי כה זקוק לו, ובמיוחד האזרח הסורי הקטן, שמערכת חוץ בנקאית זו, משמשת לו כצינור חמצן.

כדי להבין איך כל זה עובד, צריך להבין את המונח והמשמעות של המילה הערבית “חוואלה“ (حِوالة) וחשוב יותר זה להבין מה שעומד מאחורי מונח זה.
משמעות ה‎‎מילה היא העברה, והלכה למעשה זו מערכת מסורתית עתיקה, להעברת חוב ומתן ערבות לתשלום, שמקורה בהודו, ומשמשת להעברת ערך כספי, בכל רחבי המזרח התיכון, קרן אפריקה, צפון אפריקה, ומערב אפריקה, ונעשה בה שימוש ע”י אנשים פרטיים, ארגונים וחברות וכמובן גם ארגוני טרור, ולמרות שניסו במדינות שונות להכניס פיקוח ורגולציה, רוב הפעילות נשאר מתחת לרדאר.

בגדול מדובר במערכת העברת כסף מאדם (או ארגון) במדינה אחת דרך מתווך הנמצא באותה מדינה, וממנו עוברת התחייבות כספית למתווך הנמצא במדינה אחרת, וזה מעביר את הכסף לאדם (או ארגון) הנמצא במדינה השנייה. זו מערכת מבוססת אמון, שעובדת ברציפות, לפחות מאז המאה השמינית לספירה, וממנה נגזר השם ערבות אוואל (היא הערבות השטרית, של שטרות חוב, המוזכרת סעיף 57 ב’ לפקודת השטרות) ולמרות מה שנאמר ע”י עורכי דין שונים, המקור לשם ערבות אוואל, אינו מצרפתית (Bon pour aval = העברת השטר הלאה), ולא מאטלקית (Avallo = הֲסָבָה), אלא מהמקור בסנסרקיט, שממנה המילה אומצה בעולם. (תוכלו למצוא מידע רב ברשת, על מערכת “חוואלה” / Hawala / Hewala)

 

צריך לזכור כי במרבית המקרים בהם כסף מועבר לסוריה ממדינות אחרות, הוא מגיע ממדינות החתומות על אמנות בין לאומיות הקשורות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, וחוקקו חוקים בהתאם, ובמקרה ובמדינות אלו מתבצעת העברת כסף דרך מערך החוואלה, ולא במערכת הבנקאית הרגילה, המפוקחת והמבוקרת, על פי חוקי אותן מדינות, החתומות על האמנות הבין לאומיות הנ”ל, במקרה הטוב מתבצעת עברה של הלבנת הון.

מי מעבירים כסף לסוריה באמצעות מערכות חוואלה שונות הפרוסות בכל המדינה?

החל מאנשים פרטיים, המעבירים כסף לקרובי משפחה, עבור ארגונים וחברות עסקיים, וכן כאמור בארגוני סיוע הומניטריים מכל העולם, המעבירים כסף לכל מה שצריך, ממשכורות, דרך תשלום לספקים, לקבלנים, וגם סיוע כספי ישיר לנזקקים, ואפילו לרכישת אדמה, להקמת מרפאה או בית ספר…
כמובן שגם ארגוני טרור ותומכיהם, כגון דאעש שלפי מסמך של משרד האוצר האמריקאי, מתחילת אוקטובר השנה, עדיין מעביר כספים אל ומסוריה באמצעות מערכות חוואלה שונות.

ואם אתם חושבים שמדובר בסכומים זניחים, אז אספר לכם שלפי נתוני הבנק העולמי, בשנת 2016 העברת כסף לסוריה ע”י אנשים פרטיים, רק באמצעות מערכות חאוולה, הסתכמה בסכום של 1.62 מיליארד דולר, והסכום המשיך לעלות בארבע שנים האחרונות, ואם נסכם את הסכומים שזרמו לאזרחי סוריה במהלך שנות החורבן, נגיע לאל מעל 10 מיליארד דולר.

* רק בשביל הפרופורציות, זה סכום זניח בהשוואה לשימוש הגלובלי בחוואלה, בפקיסטן לבדה, האומדן מדבר על מעל מעל 7 מיליארד דולר בשנה, ולפי נתוני הבנק העולמי, בעולם כולו מערכות אלו העבירו בשנת 2019 סכום של מעל 715 מיליארד דולר!

השימוש במערכות חוואלה ע”י ארגוני טרור ופשיעה ומה העולם עושה בנדון

מערכות החוואלה המסורתיות שנותנות מענה לאדם הפשוט, שרוצה להעביר כסף למשפחתו, ממדינה זרה אליה היגר, החל בסכומים קטנים של עשרות דולרים בודדים, וכן גם לסוחרים ואנשי עסקים, במדינות שבהן נהוג השימוש במערכות אלו, משמשות כמובן את ארגוני הטרור והפשע, כדרך עוקפת כל בקרה ופיקוח של המערכות הפיננסיות והבנקאיות המערביות המקובלות בעולם, ועד לעשור האחרון, במקרים רבים גם מתחת לרדאר של מנגוני הביטחון המערביים.

לאחר פיגועי הטרור של אל-קאעידה, ב 11 בספטמבר 2001, העולם המערבי החל להתעורר אל מציאות של ארגוני טרור אסלאמי חובקי עולם, וכן בעקבות ההבנה שיש להילחם בטרור, גם בממד הפיננסי, פורסמו כבר ב 31 באוקטובר 2001, שמנוה קווים מנחים והמלצות עיקריות מתוך 40 המלצות של גוף בשם FATF (Financial Action Task Force) שנוסד בשנת 1989 כיוזמה של ארגון המדינות המתועשות ה G7 בכינוס בפריז באותה השנה, ונועד להיות גוף בין ממשלתי, שמפתח ומגדיר מדיניות ללחימה בהלבנת הון, ובשנת 2001 לאחר התקפות הטרור המפורסמות, הורחב המנדט של FATF גם לנושא מאבק במימון טרור.

בסט ההמלצות שפורסם כבר באוקטובר 2001, דובר גם על נושא מערכות חוואלה והצורך בפיקוח עליהן.
בעקבות כך ובעקבות דוחות נוספים, כולל דוח FATF משנת 2013, המפרט את תפקיד מנגנוני מערכות חוואלה ושירותים דומים, בהלבנת הון ומימון טרור, היו במספר מדינות ניסיונות ליצור רישום ורגולציה של הגורמים המפעילים מערכות חוואלה, רק קשה לומר שיש מדינה שיצירת רגולציה ופיקוח נחלה בה הצלחה.

כאמור ישנם דוחות עדכניים מהחודש שעבר, המדברים על כך שארגוני הטרור האסלאמי עושים גם בימים אלו, שימוש נרחב במערכות חוואלה, להעברת כסף מכל מקום בעולם, כולל ממדינות המערב, לכל מקום בו הם צריכים את הכסף.
אציין כי ארגון דאעש עשה שימוש במנגנוני חוואלה שונים, לא רק כדי להעביר כספי תרומות ממדינות המערב, אל ‘מחוזות’ דאעש השונים, אלא גם כדי לקבל את התשלומים על הנפט הסורי והעיראקי, שאותו מכר והבריח לדוגמה לטורקיה, ונאמד בשנת 2015 בסכומים של כ- 3 מיליון דולר ביום…

כמובן שבנוסף לדאעש, אל-קעידה, ושלל ארגוני טרור אחרים, נמצא גם את ארגון הטרור והפשע, חיזבאללה, המשתמש במערכות חוואלה בכל העולם, כדי להעביר כספים, בין אם מרווחי פעילות הסמים וכל פעילות פשיעה אחרת (ראו את שני המאמרים על חיזבאללה כארגון פשע וסוחר סמים, ועל חיזבאללה והפצת סמים) הלבנת ההון ועוד העברות כספי טרור.

ייתכן כי החל משנה שעברה, יש שינוי מגמה של מדיניות ממשלות המערב, ואנו רואים פעולות הנעשות כנגד מנגנוני מערכות חוואלה במדינות שונות, כגון פשיטות של משטרה וארגוני ביטחון, על משרדים, בתים פרטיים, וכן על מרכזים קהילתיים ומסגדים, שבהם התנהלה פעילות “בנקאית בלתי חוקית” של ארגוני חוואלה, המעבירים כספים מהמערב, במסווה של תרומות לצדקה, אל ארגוני הטרור השונים.
פשיטות מסוג זה נעשו בספרד, גרמניה, ארה”ב, ומדינות נוספות.

ועדיין למרות כל זאת, רבים מארגוני הסיוע ההומניטרי בעולם, של האום, מדינתיים, לא ממשלתיים (NGO) ממשיכים להשתמש בארגוני חוואלה בכל מקום בו הם פועלים, ומתארים זאת במקרים רבים כ”פשרה כואבת” ואולי הם מתכוונים שזה גם כואב בכיס, כי במקרים רבים באזורי מתיחות, בהם עובדים ארגוני הסיוע, העלות של פעולה דרך מערכות חאוולה, עלולה להיות גבוהה בהרבה מהמקובל במערכות העברת כספים רגילות, ואם בדרך כלל מתווך חוואלה מקומי יגבה אחוזים נמוכים (1.5%-3%) מסכום ההעברה המתבצעת דרכו, באזורי מתיחות (ואולי ייתכן כי במיוחד מארגוני סיוע זרים) העלות מגיעה גם ל 20% !

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון