זרוע היבשה בצבא מצרים, מאפיינים ורכש אמצעי לחימה – סקירה  

בתאריך  27.08.2018 פורסם באתר זה מאמר של אלי דקל בנושא “פרק 09 – כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש” בקישור https://nziv.net/304/.

עתה יצאה סקירה מורחבת העוסקת בהיבטים שונים של כוחות היבשה, ומבניהם: סדר הכוחות בסדיר ובמילואים, מערך ההדרכה, היערכות בשגרה, הפיקודים המרחביים והמפקדות האופרטיביות, אמצעי הלחימה כיום, רכש אמצעי לחימה והתעצמות כוחות היבשה בשנים האחרונות.

לנוחות הקוראים להלן הסיכום של הסקירה:

מאז ימי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, כוחות היבשה הם השלד העיקרי עליו מושתת הצבא המצרי. הרוחות החדשות המנשבות בארצות המערב – לפיהן חלף העידן של מסגרות גדולות של כוחות יבשה המצוידות בטנקים ככלי מערכה עיקרי – פסחו על מצרים! והיא רואה בטיפוח זרוע היבשה כמרכיב עיקרי בצבאה. מניתוח יריביה האפשריים של מצרים עולה כי פיתוח זרוע היבשה משרת בעיקר עימות אפשרי עם ישראל.

בשנים האחרונות מרבית המשאבים מופנים לכיוון זרועות הים והאוויר, אבל גם כך, הנתח בשיעור 22% מכלל ההשקעות ברכש אמצעי לחימה,  מאפשר לכוחות היבשה להצטייד בנשק מודרני בעיקרו. הצבא המצרי נמצא כיום במקום התשיעי בעוצמתו מבין צבאות העולם ובכך מצרים היא המדינה החזקה ביותר מכל הארצות המוסלמיות בעולם. גם בזרוע ביבשה מצרים חזקה, במרבית התחומים, מכל יריביה האפשריים.

מניתוח אמצעי הלחימה, אמצעי הגישור על תעלת סואץ, סד”כ מובילי הטנקים  ומניתוח תרגילי היסעים שבוצעו בשנה האחרונה עולה כי הצבא המצרי בונה עצמו לקראת מהלכים בהם כוחות רבים יידרשו לנוע למרחקים ארוכים. זו תפנית של 180 מעלות לעומת צבא מצרים של שנת 1973 שבנה עצמו למהלכים של עשרות ק”מ בלבד.

לכאורה, קיימת במצרים בעיית מובנית של תחזוקת אמצעי הלחימה המגיעים מכל קצוות תבל. אבל אם לוקחים בחשבון את שפע אמצעי הלחימה במחסני החירום אפשר להניח כי בעיית התחזוקה נפתרה ברובה.

את הסקירה המלאה ניתן לקרוא בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200923

קרדיט: סא”ל (בדימוס) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב

הערת המחבר:

לקוראיי שלום,

באתר האינטרנט שלי “דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע” פרסמתי לאחרונה סקירה בנושא שבנדון. בסקירה תוכלו למצוא, בין היתר, פרטים על הנושאים הבאים: סדר הכוחות בסדיר ובמילואים, מערך ההדרכה, היערכות בשגרה, הפיקודים המרחביים והמפקדות האופרטיביות, אמצעי הלחימה כיום, רכש אמצעי לחימה והתעצמות כוחות היבשה בשנים האחרונות.

מניתוח מערך כוחות היבשה עולה, כי מאז ימי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, כוחות היבשה הם השלד העיקרי עליו מושתת הצבא המצרי. הרוחות החדשות המנשבות בארצות המערב – לפיהן חלף העידן של מסגרות גדולות של כוחות יבשה המצוידות בטנקים ככלי מערכה עיקרי – פסחו על מצרים! והיא רואה בטיפוח זרוע היבשה כמרכיב עיקרי בצבאה. מניתוח יריביה האפשריים של מצרים עולה כי פיתוח זרוע היבשה משרת בעיקר עימות אפשרי עם ישראל

את הסקירה ניתן לקרוא בקישור:  http://www.dekelegypt.co.il./200923

הערות יתקבלו באוזן קשבת.

בברכה גמר חתימה טובה – אלי דקל – 054-9419551