מסתורין סביב מטען האמוניום שהרס את ביירות. תחקיר
תחקיר חדש של הדר שפיגל הגרמני טוען שהבעלים של אוניית המטען שעצרה בביירות בשנת 2013 ועליה היו שקי האמוניה חנקתית שהתפוצצו החודש היה אזרח קפריסאי בעל קשרים לבנק שידוע כמלבין כספים עבור חיזבאללה. כמו כן, עולה חשד כי חלק משקי האמוניה נגנבו חודשים ספורים לפני האסון הכבד.
הפרסומים עד כה העלו כי האונייה רוסוס, שהייתה בדרכה מגיאורגיה למוזמביק עם משלוח של 2,750 טון של אמוניום חנקתי כאשר עצרה במפתיע בביירות, הייתה שייכת לאזרח רוסי בשם איגור גרצ’ושקין ורשומה על שם חברה במולדובה. אנשי הצוות העידו כי גרצ’ושקין הוא שהורה להם לעגון בלבנון, כאשר הגרסה הרשמית הייתה שלא היה מספיק כסף כדי לשלם על מעבר בתעלת סואץ.
אולם התחקיר החדש של העיתון הגרמני, יחד עם תחקירנים של הפרויקט לדיווח על פשע מאורגן ושחיתות, גילה כי הבעלים האמיתיים היה איש עסקים קפריסאי בשם צ’רלמבוס מאנולי. בשיחה עם התחקירנים, טען מאנולי כי האונייה אכן נמכרה לגרצ’ושקין, אולם בהמשך הודה שאיש העסקים הרוסי רק ניסה לרכוש אותה. עוד התברר שמאנולי היה חייב כסף לחברה שממנה שכר גנרטור עבור האונייה.
הפרט המעניין הוא שמאנולי לקח הלוואה של ארבעה מיליון דולר בשנת 2011 מבנק FMBE כדי לממן רכישה של אונייה אחרת. הבנק היה נתון לחקירות רבות, כולל של הרשויות בארה”ב שהאשימו כי הוא שימש להלבנת כספים עבור חיזבאללה ושיש לו קשרים לחברת קש סורית שמעורבת בתוכנית הנשק הכימי של אסד.
מנולי לא הצליח להחזיר את התשלומים כבר אחרי חודש והציע את “רוסוס” כפיצוי, אולם בבנק החרימו במקום זאת את אחזקות הנדל”ן שלו בקפריסין. בשנת 2014, הוא עדיין היה חייב לבנק סכום של 962 אלף אירו, ובידיעה נאמר כי “הבנק ידוע כמי שלוחץ על לוויים שמתקשים בהחזרים לבצע טובות עבור לקוחות כמו חיזבאללה” – חשד לכך שהייתה סיבה שהמטען על האונייה הגיע ללבנון, וגם מעולם לא נדרש חזרה על ידי אף גורם.
בנוסף לכך, העיתון הגרמני דיווח כי בדיקה של סוכני ביטחון המדינה בלבנון באביב האחרון העלתה חשד שלא כל 2,750 הטון של האמוניום חנקתי אכן היו עדיין במחסן. אחד השערים של המחסן היה חסר והיה חור גדול בקיר הדרומי, והסוכנים הזהירו כי “אם מדובר בגניבה, האחראים עלולים להשתמש בחומרים לצורך חומרי נפץ”.
עם זאת, לא נעשתה ספירה של המלאי והעדכון על הגילויים לא הגיע לידי התביעה עד חודש יוני. לפי גורמי ביון אירופיים, הפיצוץ כלל 700 עד אלף טון. “לאן נעלם כל השאר?”, סיכמה הכתבה של הדר שפיגל. “זו אחת מהשאלות הרבות שהחוקרים עדיין צריכים לענות עליהן”.
קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ, ערוץ מבט עולמי בטלגרם