בין לבנון לעיראק

מאז הפיצוץ בנמל ביירות בשבוע שעבר, קולות רבים טוענים כי הוא נבע מהשחיתות הנרחבת בכל מוסדות המדינה. גם ראש הממשלה המתפטר חסאן דיאב הזכיר בנאומו כי ” מנגנון השחיתות חזק יותר מהמדינה.” אבל לבנון לא בודדה בעולם הערבי בהקשר זה.

600 מיליארד דולר
קשה שלא לראות את קווי הדימיון בין עיראק לבין לבנון. מדובר בשתי מדינות עם פוטנציאל כלכלי אדיר אך שתיהן נפלו קורבן ל”ווירוס” קטלני יותר מהקורונה – השחיתות. בשתי המדינות, האליטא הפוליטית פועלת משיקולים אינטרסנטיים צרים המועדפים על פני האינטרס הלאומי. זו הסיבה ששתי המדינות הללו נחשלות כלכלית וגם לא יצליחו להשיג יציבות פוליטית אם התנאים לא ישתנו.

המספרים בעיראק מפחידים. הערכות שונות הושמעו בשנים האחרונות לגבי אבדן הכספים מאז 2003 כתוצאה משחיתות, בריחת משקיעים וניהול כלכלי כושל. השווי נע בין כ-350 מיליארד ל-600 מיליארד דולר. נתון בלתי נתפש!

בעיראק כמו בלבנון חלק גדול מהשחיתות הזו הוא תוצאה של הפילוג הפוליטי והעדתי במדינה. כל זה הוביל לתופעות כמו העסקה “כפולה” של עובדים במגזר הציבורי כאמצעי לקניית נאמנות, השתלטות של מיליציות על נכסים, הברחת נפט, כולל על ידי שרים בממשלה והלבנת כספים. וכך עיראק הגיעה למצב שבו עשרות מיליארדי דולרים הופנו בשנים האחרונות לפיתוח מגזרים חיוניים אך הם נשארו במצב חוסר תפקוד. דוגמה טובה לכך הוא המחסור בחשמל ממנו סובל כל עיראקי, בדיוק כמו בלבנון.

איראן גם כאן
אז הפילוג הפנימי הוא סיבה אחת להתפשטות השחיתות אבל הסיבה השנייה נעוצה ככל הנראה גם בהתערבות כוחות חיצוניים ובמקרה של עיראק בדיוק כמ ולבנון אמורים הדברים לגבי איראן. נוכח לחץ הסנקציות הגובר הפכה איראן את עיראק ל”חצר האחורית” שלה בתחום הכלכלי. זה קרה בד בבד עם השתלטות נאמניה של איראן על נתחים נרחבים על כלכלת עיראק והכספים שיש לה להציע. האינטרס הוא צר ונועד לשרת את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של טהרן ופחות את האינטרס הלאומי של עיראק. היום יש בעיראק ראש ממשלה חדש שמבטיח לפעול כנגד השחיתות ומשמיע קולות המתנגדים לתכתיבים האיראנים. עד כמה הוא רציני ויוכל לעמוד במילתו להשתחרר מהלפיתה האיראנית זה יהיה מבחנו האמיתי.

קרדיט: ד”ר דורון פסקין-מזרחן