משפטו של אדולף אייכמן הפך למחזה תיאטרון בצ’כיה

משפטו של אדולף אייכמן, אחד האירועים המכוננים של מדינת ישראל הצעירה, הפך למחזה תיאטרון בצ’כיה ובמרכזו שיח בין מתכנן “הפתרון הסופי” לבין הוגת הדעות היהודייה, חנה ארנדט.

ארדנט, שהיגרה מגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון, הגיעה לישראל בשליחות הניו יורקר כדי לסקר את משפט אייכמן באפריל 1961. שנתיים מאוחר יותר, היא פרסמה את הספר “אייכמן בירושלים: דו”ח על הבנאליות של הרוע” שבו תיארה את מה שתפסה כניגודיות בין מעשיו של אייכמן לבין דמותו כמי שפעל בשם שאיפות אישיות להתקדמות מקצועית ולאו דווקא משנאה ומרוע.

המחזה החדש של תיאטרון פסטה בברנו שבצ’כיה שם במרכז את המפגש הישיר – שלא התקיים במציאות – בין אייכמן לבין ארדנט כדי לנסות ולברר את השאלות שעלו מהספר השנוי במחלוקת, גם תוך התאמה למציאות הנוכחית.

“אנחנו עדיין יכולים לראות במרכז אירופה כיום עד כמה פתרונות בנאליים, פשוטים ואנשים בעלי השכלה חלקית מעצבים את התפתחותה של חברה”, אמר הבמאי, ז’ירי הונז’ירק. “תהינו אילו שאלות הייתה חנה ארדנט שואלת את עצמה אם הייתה יודעת מה שאנחנו יודעים”.

הונז’ירק הוסיף כי יש חשיבות גם לשאלת הנקמה שעולה מתוך המשפט. “15 שנה אחרי המלחמה, ישראל הייתה צריכה לבצע את הטקס הזה”, אמר. “תהינו אם מוסד הנקמה היה עדיין משהו שיכול לקדם אותנו ולסייע לנו להבין את הפשע כדי שלא תהיה חזרה על כך”.

קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ, ערוץ מבט עולמי בטלגרם