הצבא המצרי מגביר השתלטותו על נתחים מהכלכלה בעידודו של הנשיא א-סיסי

כשרוחות מלחמה שוב מנשבות בגזרה הלובית בין מצרים לבין טורקיה, זוהי הזדמנות לכוון את הזרקור לעבר הצבא המצרי. למרות שהצבא המצרי נחשב לאחד החזקים באזור, בוודאי מבחינת האמצעים המבצעיים וכוח האש העומדים לרשותו, הרי שבשנים האחרונות הוא התמקד פחות בלחימה ויותר בהגברת השתלטותו על נתחים מהכלכלה המצרית. הכניסה של הצבא המצרי לעוד מגזרים כלכליים התעצמה מאז עליית הנשיא עבדאלפתאח א-סיסי לשלטון לפני כשבע שנים. חיזוק עצמתו הכלכלית של הצבא המצרי ו”שימון” קציניו הבכירים במזומנים היא חלק מביצור התמיכה של ראשי הצבא בנשיא. לפי חלק מההערכות הצבא המצרי שולט עד 60% מהפעילות בכלכלה המצרית, למרות שראשי הצבא טוענים כי הנתון מגיע לכ-1% בלבד.

הצבא הפך בפועל המתחרה העיקרי של המגזר הפרטי בתחומים מגוונים כמו ייצור והפצה של מוצרי צריכה, הקמת מפעלי תעשיות כבדות, ביצוע פרויקטי תשתית ועוד. אבל מסתבר שהצבא המצרי לא צועד רק על קיבתו והחל להתאים עצמו גם לעידן הדיגיטלי. מוקדם יותר השנה נמסר כי חברת “דאבסי” שפיתחה אפליקציה לתחבורה חכמה מתכוונת להתחרות בשוק המצרי עם חברת Uber. מקורות במצרים טוענים כי תחת מסווה של חברת הייטק, דאבסי, שייכת לצבא המצרי.

הבעיה העיקרית היא שפעילותו הכלכלית של הצבא המצרי אינה שקופה, וישנן טענות חוזרות ונשנות לגבי השחיתות בה נגועה צמרת הצבא. זו הסיבה שהצבא המצרי מואשם על ידי המגזר הפרטי בכך שהוא הגורם העיקרי המונע רפורמות מבניות במשק המצרי כאלה שיוכלו לסייע לצמיחת המשק המצרי. מצד שני, כרגע האינטרס של ראשי הצבא לעודד רפורמות כלכליות נמוך ביותר שכן זה אומר שיאבדו נכסים והשפעה. גם ארמון הנשיאות מבין שרפורמות כלכליות מרחיקות לכת יכולות להוביל להתנגדות עזה בצמרת הצבא ולערעור היציבות.

משקיעים זרים ומקומיים במשק המצרי נאלצים להתמודד עם ביורוקרטיה מרובה, בטרם הם מצליחים לממש את תכניותיהם. לעומת זאת, הצבא המצרי בשל מעמדו נהנה מפישוט הליכים ומגמישות רבה יותר, ללא מיסוי על הכנסות שלא לדבר על כוח עבודה זמין וזול. כל אלה יכולים להסביר מדוע א-סיסי מעדיף להטיל על חברות הצבא את ביצוע הפרויקטים כדי להשיג לו”ז מקוצר. זו הסיבה שהצבא המצרי היה אחראי על ביצוע שני פרויקטי הדגל בתקופת א-סיסי” הרחבת תעלת סואץ והקמת עיר הבירה המינהלית.

קרדיט: ערוץ הטלגרם דורון פסקין