סוסים במדבר ואגמי מי ביוב

אם בפוסטים שעסקו בלְמָה המשטר מכין את עצמו(חלק א, חלק ב, חלק ג), ודיברנו על דיווחים מאיראן שנתנו תמונת מצב מסוימת, ובפוסט הקודם דיברנו על כך שהמשטר כופה על רשות היערות לרסס ביטומן על אדמת מדבר לצורך ייצוב הקרקע והאסון האקולוגי הנגרם מכך והביקורת והתסיסה בעקבותיו, ובקריקטורה ראינו רמז לבאות..

היום נדבר על הזנחה מתמשכת הגורמת לזיהום סביבתי נרחב לאורך זמן.

לא דבר שניתן להסתיר ולקבור מתחת לשטיח הפרסי, אלא גלוי לעין כל, שאפילו הפך להיות מעין מוקד משיכה ואטרקציה לתושבי האזור.
באזור הסמוך לעיר המדברית היפה והעתיקה יאזד באיראן, מוזרמים במשך זמן רב שפכים עירוניים ותעשייתיים, ממכוני הטיהור הכושלים שאינם עומדים בעומס.

מי הביוב הזורמים למדבר, יצרו אזור אדמת ביצות, המשלב ברכות ואגמים בגדלים שונים, באדמות המישור בלב מדבר יאזד (בגובה של 1,145 מ’ מעל פני הים), הנמצא בשולי מדבר קאביר (Kavir) ומדבר לוט למרגלות הרי הזגרוס.
גודל האזור שהוצף הוא באורך של כ 3 ק”מ וברוחב של כ 1 ק”מ, כך שגם לא ניתן לטעון שמדובר בתקלה קטנה וזניחה, מה גם שזרימת הביוב נמשכת כבר תקופה ארוכה.

אולי כשרואים את התמונות, המראות אגמים בלב מדבר, עם צמחיית קנים ושיחים המקיפים אותם, אפשר לטעות ולחשוב שאנו רואים תמונות נוף של טבע יפה וחיים שוקקים, אך כשמביטים קצת יותר מקרוב, ניתן רואים עצים מתים שהוצפו במים ושלא כל בעלי החיים שותים מהמים ובעלי חיים שהם מדד לסביבה נקיה בבית גידול מסוג זה, אינם נראים.

מי שכן נמשכים ל”אטרקציה” המדברית הזו, הם תושבי האזור, המגיעים ליהנות מהמראות, אולי קצת פחות מהריח…

כמובן שהביוב הזורם למדבר מעורר ביקורת רבה ותסיסה של תושבי האזור.

כעם המחובר לטבע במסורות ודרך חיים בת אלפי שנים, מתקשים האיראנים לקבל ולהבין את הפגיעה המתמשכת בטבע והרס הסביבה.
לא מדובר הפעם בשוליים של איראן, לא מדובר במיעוט הערבי או הכורדי, מדובר בעיר יאזד, בירת מחוז יאזד שבמרכז איראן, העיר המכונה “כלת קאביר”.
תושבי כלת מדבר קאביר מאוד לא אוהבים את הרעיון שהם הורגים את הכלה עם ביוב.
לכן אולי לא נתפלא למראה כתובת גרפיטי על קיר במרכז העיר…

בתמונות המצורפות, תוכלו לראות את הנוף המדברי ואגמי המים:

תמונת סוסי הפרא החולפים בדהרה על פני מקור מים, באדיבות: D. Fazaeli

קרדיט:ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון