תוכנית הפיתוח המצרית “פיתוח מסדרון תעלת סואץ” עומדת בפני כישלון?
חוקר מערכות התשתית בארצות ערב, סא”ל (בדימוס) אלי דקל, פרסם לאחרונה סקירה מקיפה העוסקת בתכנית הכלכלית הגדולה “פיתוח אזור תעלת סואץ”. מיזם זה עומד במרכז תכנית פיתוח מקיפה לכלל מצרים בשם “מגה תכניות פיתוח” שפורסמה במצרים בשנת 2015
התכנית “לפיתוח מסדרון תעלת סואץ” כוללת:
- כריית “מעקף איסמעיליה” המכונה בתקשורת “תעלת סואץ החדשה – זהו נתיב תנועה נוסף בתעלת סואץ באורך של 72 קילומטר שיאפשר תנועה דו־סטרית של אניות. נתיב זה עובר מתחיל באי אל באלח שמדרום לקנטרה ומסתיים בדרומו של האגם המר הגדול. התנועה בצפון התעלה ובדרומה תישאר חד־סיטרית. בניית המעקף מאפשרת את הרחבת נפח התנועה בתעלה. המצרים ציפו להגדיל את ההכנסות מהתעלה מ־5.3 מיליארד דולר בשנה ל־13.2 מיליארד דולר בשנת 2023.
- כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.
- בניית נמל חדש לסחר בנפט ובמוצריו בסמוך לנמל המכולות בפורט פואד.
- הרחבת נמל הדשנים באדביה ונמל הנפט בעין סח’נה.
- בניית חווה מתועשת לגידול דגים בסיני, מצפון לקנטרה.
- הקמת עיר תעשייה בפורט פואד למיליון נפש; בניית מרכז תעשייתי גדול בקנטרה מערב; בניית “עמק הטכנולוגיה” בדרום מערב איסמעיליה.
- הקמת ערים חדשות למגורים: איסמעיליה מזרח (בסיני) וסואץ מערב.
- הרחבת אזור התעשייה הגדול בעין סח’נה במפעל התפלה גדול, ובמפעלים נוספים.
- סלילת כביש תעלה המזרחי פורט פואד – א־שט (סואץ – “מוצב המזח”)
דקל, בודק ומפרט מה בוצע מהתכנית בחמשת השנים שחלפו. המסקנה שלו היא שהמצרים תלו תקוות מופרזות שלא לומר דמיוניות להכנסות נוספות מהתעלה בסך של כ-8 מיליארד דולר. בפועל, הרווח הנוסף הגולמי מהתעלה עומד על כמה מאות מיליוני דולר בלבד. כריית התעלה החדשה גרמה לנזקים עקיפים ולעליות נוספות של מיזמים אחרים, כך שבחישוב כולל ספק אם התעלה החדשה בכלל הייתה כדאית
סיכום
פיתוח אזור מסדרון תעלת סואץ הוא אבן הראשה בתכנית הרב־שנתית לפיתוח מצרים. המצרים ריכזו מאמץ והצליחו לבצע רק חלק מהליבה של תכנית הפיתוח, שהיא כריית מעקף איסמעיליה וכריית חלק מהמנהרות. מרבית התכניות הסובבות את הליבה, שהן הנמל הנפט הגדול בפורט פואד ושרשרת מפעלי התעשייה לכל אורך התעלה, כמעט לא בוצע מאומה. השינויים בדרכי הסחר העולמי בכל הקשור לשינוע נפט מהים האדום ומהמפרץ הפרסי לעבר אירופה, גרמו, להערכתי, לירידה יחסית בחשיבות תעלת סואץ. אני סבור כי הציפיות של מצרים להכפלה ויותר של ההכנסות מהתעלה הן מוגזמות. העיכובים הרבים בפיתוח התעשייה הנלווית, גם הם אינם תורמים לשיפור ההכנסות. בסיכומו של דבר, לעת הזו, טרם הגיעה הישועה הכלכלית למצרים. להערכתי, המשאבים הגדולים והעדיפות שהממשל המצרי מקצה לטובת התחמשות ובניית תשתיות צבאיות, הם המכשול העיקרי לצמיחה הכלכלית במצרים.
סביר להניח כי האמור בסקירה זו מגיע או יגיע לידיעת העם המצרי שתלה תקוות כלכליות רבות בנשיאו הפעלתן והבזבזן [1]. איני יודע מה יעשה העם המצרי בעת שיסור חינו של נשיאם. מה שאני יודע הוא שהנשיא נערך לכך ברצינות. הן בהקמת יחידות מיוחדות לדיכוי הפגנות והן בהגדלה משמעותית של מערך הכליאה [2] של אלו שינסו להתקומם
הערות
[1]. כגון בניית המסגד הגדול בעולם, בניית שתי ארמונות נשיאות חדשים, ועיר בירה גרנדיוזית שבנייתה משדשת וחלק מהמשקיעים כבר נטשו אותה
[2]. אלי דקל מאמרים: “בתי כלא לאסירים פוליטיים” http://www.dekelegypt.co.il./191130
ו”הרחבה משמעותית של בית הכלא האל מיניה”http://www.dekelegypt.co.il./191129
קרדיט: סא”ל (בדימוס) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב