אתגרים פנימיים דוחפים את החיזבאללה לקבוע קווים אדומים חדשים עם ישראל
2 הכוחות הלוחמים משני צדי קו הגבול,לבנון-ישראל, מעוניינים לשמור על קו גבול שקט יחסי.
מתקפת מל”ט ישראלית על כלי רכב של חיזבאללה באמצע אפריל ,ליד גבול סוריה-לבנון ,נראה כי נמנעה בכוונה מלהרוג את אנשי החיזבאללה שהיו בתוך הרכב וזאת כחלק ממדיניות צבאית להימנע לגרום לנפגעים לצד השני שהן החיזבאללה והן ישראל נקטו מאז הקיץ האחרון.
שני לוחמי חיזבאללה אמרו לערוץ תקשורת לבנוני כי ישראל אינה רוצה לגרום להתלקחות כלשהי בגבול לבנון, אך הם הודו כי ארגון החיזבאללה הפך פגיע יותר בגלל האתגרים השונים שעומדים בפניו בחזית הלבנונית.
רכב אזרחי של חיזבאללה נהרס ב -15 באפריל בצד הסורי ליד גבול סוריה-לבנון, על פי מה הדיווח , כתוצאה מתקיפה כפולה של מל”ט ישראלי. הפיגוע, שנתפס בעין מצלמת ווידיאו מקומית הראה בבירור שחלף זמן משמעותי בין התקיפה הראשונה לשנייה, והעלה עוד יותר שאלות מתשובות באשר למטרתו האמתית של הפיגוע וכללי ההתקשרות שאחריה.
ברהים בירם, מומחה חיזבאללה לבנוני, מדגיש כי ישנה אמונה בקרב חוגי החיזבאללה כי המל”ט התריע בכוונה ללוחמים בגלל רצונה של ישראל לשמור על הסטטוס קוו בלבנון השכנה.
“ברור שישראל רוצה להימנע מעימות ישיר עם חיזבאללה”, אמר.
אבו האדי, לוחם חיזבאללה שדיבר בתנאי שלא נעשה שימוש בשמו האמתי, הסכים ואמר: “ישראל לא רוצה לעורר תגובה צבאית של חיזבאללה בחזית הלבנונית. היא בחנה את היכולות של לוחמיה פעמים רבות, והאחרונה שבהם בשנת 2006.
“העיכוב בין שתי הפיגועים סיפק ללוחמים מספיק זמן לצאת מהרכב, ואז לחזור לאסוף את חפציהם בעצמם, לפני שהתקיפה השנייה פוצצה את המכונית.”
מומחים אומרים כי אופן ההתקפה הדגיש את רצונה של ישראל לשמור על קווים אדומים מסוימים, בהתחשב בסמיכות מקום התקיפה לגבול לבנון, כדי למנוע מערעור הרגיעה היחסית שם.
לפני שבוע אישר ה- “ניו יורק טיימס “, שציטט כמה גורמים ישראלים ומזרח תיכוניים בהווה ובעבר, כי ישראל נמנעה בכוונה מהרג אנשי חיזבאללה במהלך התקיפה.
אבי מלמד, אנליסט מודיעין אסטרטגי במזרח התיכון, הסביר כי הפיגוע לא נועד לחסל את לוחמי האויב אלא היה לו שתי מטרות עיקריות:
“האחד, לחסל מכשירים או ציוד כלשהו במכונית בלי להרוג את הנוסעים. המטרה האחרת הייתה להראות שהחיזבאללה חשוף לעומק לעיני המודיעין הישראלי”, אמר.
אתגרים פנימיים
התקיפה ליד גבול סוריה-לבנון ועוד כמה פיגועים מסתוריים שהתרחשו בלבנון בחודשים הקודמים מעידים כי למרות יכולותיו הצבאיות, חיזבאללה פגיע יותר ויותר לאתגרים פנימיים המשקפים את רמת האיום הביטחוני שלו.
בתחילת אפריל נמצא לוחם חיזבאללה שנדקר ונורה למוות בדרום לבנון. חיזבאללה הגדיר את מוחמד עלי יונס כ”קדוש מעונה “, בטענה שהוא נהרג במילוי תפקידו.
באוגוסט נפל בדאחייה, פרבר דרומי של ביירות המכונה מעוז החיזבאללה, כלי טייס בלתי מאויש ( או רחפן). רחפן שני התפוצץ באותו זמן וגרם נזק למרכז תקשורת של החיזבאללה. ה-“טיימס של לונדון ” דיווח אז כי שני המל”טים תקפו ארגזים שהכילו מכונות לערבוב דלק לדרגה גבוהה עבור טילים מונחים מדויקים.
אבו האדי ולוחם נוסף בשם “חסן”, שדיברו אף הם בתנאי אנונימיות, סיכמו כי החיזבאללה עומד בפני שני אתגרים עיקריים הנגועים בשחיתות הפנימית ובקיצוצים במימון.
אבו האדי התלונן כי רשתות חסות הפכו לנפוצות בתוך החיזבאללה, מה שהביא לכך שמפקדים בכירים בארגון העניקו את חסותם רק לקרובים להם.
חסן הוסיף כי מפקדים אלה מנהלים עסקאות ענפות בלבנון. הם מעורבים במכירת חשמל באמצעות גנרטורים שבבעלותם באזורים שלהם, או בעסקים הכוללים אספקת תקשורת אינטרנט או מים, לטענתו.
“עם השחיתות באים גם פרצות ביטחוניות וזה מאוד מדאיג ” אמר מקורב לחיזבאללה בתנאי אנונימיות.
“כולנו זוכרים את מה שקרה לארגון לשחרור פלסטין בלבנון. הארגון עבר מכוח לוחם חזק ועמיד נגד ישראל לארגון המעורב בעסקאות צדדיות.”
חיזבאללה סובל גם מקיצוצים במימון כתוצאה מהסנקציות של ארה”ב שכוונו הן לארגון והן לאיראן, נותנת החסות שלה, שנאבקת גם היא במשבר הכלכלי שלה.
גם חסן וגם אבו האדי מודים כי הקיטון במשאבים הביא להפחתה של גישת לוחמי החיזבאללה לשירותים חברתיים. קיצוצי המימון שיקפו גם את איסוף המודיעין של החיזבאללה ברחבי המדינה, עקב סגירת חלק מבסיסיה.
הדינמיקה הפנימית הצטרפה למצב הכלכלי הקטסטרופלי ששורר בלבנון, בעלת חוב חיצוני של 90 מיליארד דולר, ודחפה את חיזבאללה להימנע עוד יותר מסכסוך צבאי עם ישראל בחזית הלבנונית.
כללי העימות
במקביל, אמר האנליסט האסטרטגי מלמד, ישראל תמשיך בהגנה על האינטרסים הצבאיים שלה, המתרכזים בעיקר בעיכוב התכניות האיראניות להקים יכולות ותשתיות צבאיות בסוריה ולמנוע מטהראן “לספק לחיזבאללה טילים מדויקים”.
בלבנון וסביבתה, אמר מלמד, ישראל מתמקדת באיסוף מידע ופעולות סיור, כדי להגביר את יכולות ההרתעה שלה”.
ישראל בחרה להגביל מבצעים או תקיפות שיגרמו לנפגעים רבים בשורות החיזבאללה והכוחות האיראניים בסוריה, שם רוסיה מסוגלת לשלוט בתגובתם הצבאית.
יתרון נוסף בזירה הסורית הוא היכולת לשמור על עמימות במהלך ההתקפות, לאור ריבוי השחקנים, כמו טורקיה, רוסיה, איראן, ארה”ב וישראל, שכולם תומכים במספר “שחקנים” חמושים שאינם כוחות מדינתיים.
ב- 27 באפריל, תקיפה ישראלית באזור דמשק פגעה בבסיסים צבאיים של איראן, חיזבאללה ומיליציות שיעיות הנאמנות לאיראן, והרגה ארבעה לוחמים.
ההתקפה האחרונה ,בהיקף הגדול ,של ישראל על האינטרסים האיראניים וחיזבאללה אירעה בחודש מרץ בסוריה, כאשר סדרה של תקיפות אוויריות כוונו לאתרים הקשורים לחיזבאללה באזורים המערביים והדרומיים של חומס וקונייטרה.
את ההימנעות מגרימת נפגעים לצד השני ניתן לראות באופי התגובה המצומצמת של ישראל והחיזבאללה בלבנון והסביבה.
יומיים לאחר תקיפת הרכב על הגבול החיזבאללה פגע בגדר הגבול המפרידה בין ישראל ללבנון בשלושה מוקדים.
לאחר מתקפת המל”ט הישראלית באוגוסט, חיזבאללה נקם באותה עת באמצעות ירי טילים נגד טנקים לצפון ישראל מבלי לגרום לנפגעים.
התגובות המוגבלות של החיזבאללה וישראל בלבנון ובגבולותיה מדגישות את רצון השחקנים לשמור על כללי העימות המוגבל והעקיף.
